92 עד כה נעשו שינוי אמונות בנבדקים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. יחסית מעט ניסויים שהתמקדו בשינוי אמונות באוכלוסייה עם מש"ה, כדי לבדוק אם השינוי באמונות יביא לשינוי בהתנהגות גם באוכלוסייה זו. ממוצע IQ שנים, ו- 11.9 נבדקים, בגיל ממוצע 39 הניסיון הראשון נעשה עם . הניסוי נערך לגבי התנהגות של נוקשות, שנמדדה במטלות שתוארו 65.4 לעיל, כלומר, משחק הקלפים וציור דרך. ההתערבות התרחשה במפגשים ילדים, פעמיים בשבוע במהלך שלושה שבועות, 2-3 פנים-אל-פנים עם בפגישות של כמחצית השעה. לגבי כל מוטיב היה עיסוק בכל האמונות שמשתייכות אליו. המוטיבים שנידונו היו אלה שהוזכרו לעיל, כלומר: שינוי כסיבה לשכחה, מיעוט אפשרויות, קשיים שכרוכים במאמצים מוגברים, שנדרשים על ידי שינוי. טכניקות שינוי היו, למשל: הצגת ילד דמיוני בצורה של בובת נייר, שהתנהגותו תוארה כלא נוקשה והנבדקים התבקשו לדמיין את דעתו לגבי נושא כגון מיעוט אפשרויות, או הצגה של ילד, שצריך לשכנע אותו להשקיע מאמצים כדי לאפשר שינוי. המדידות לאחר סיום הטיפול רכיבי אמונות בעד גמישות 1.20 הראו כי חל שינוי באמונות, כך שבמקום רכיבי אמונות בעד גמישות. נצפה 2.20 לפני האימון, אחרי האימון היו גם שינוי מסוים בהתנהגות בכיוון המיועד. החשיבות של הניסוי הזה היא בעיקר בכך, שהוא הראה כי ניתן לשנות אמונות באוכלוסייה זו כאמצעי .)Kreitler & Kreitler, 1988a, 1988b( לשינוי התנהגויות מסקנות כלליות בפרק הזה הוצגו שתי גישות בעלות בסיס קוגניטיבי :שיטת המובן, שעוסקת בתפקוד קוגניטיבי מסוגים שונים, ושיטת האוריינטציה הקוגניטיבית, שעוסקת במוטיבציה להתנהגויות מסוגים שונים. הגישות הללו מיועדות לספק הסבר, אפשרות ניבוי ואפשרות שינוי של ההתנהגויות המסוימות שמבקשים להבין או לשנות. כל אחת מהשיטות כוללת גישה תיאורטית, מתודולוגיה של מדידה, שיטה התערבותית וגוף מידע המבוסס על מחקרים אמפיריים. המחקרים בוצעו בעיקר באוכלוסיות נורמטיביות, או של אנשים עם הפרעות נפשיות או פיזיות. בפרק זה תוארו יישומים של שתי הגישות התיאורטיות האלה באוכלוסייה עם מש"ה. כולם בני נוער או ילדים, עם מש"ה מהסוג של . familial retardation היישומים כללו אדפטציות מסוימות בתחום התיאורטי והאמפירי. היישומים השונים הראו, כי יש בסיס להנחה שהגישות התיאורטיות שולמית קרייטלר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5