shalem

93 הגישה הקוגניטיבית באבחון, טיפול ושיקום והמתודולוגיות שתוארו מתאימות לאוכלוסייה עם מש"ה, ואין מקום לחשש שעקב המוגבלות לא תהיה אפשרות להפעיל את השיטות. לא היה צורך לעשות יותר שינויים מעבר למה שנעשה בכל אוכלוסייה אחרת, כלומר, לשם ניבוי – זיהוי המוטיבים המתאימים לאוריינטציה הקוגניטיבית, או זיהוי משתני המובן שמעורבים בפעולה הקוגניטיבית, ולשם שינוי התפקוד או ההתנהגות – התאמת הכלים, שיטת העבודה והקצב של ההליך כולו. הממצאים של המחקרים המתוארים מראים כי השיטות של המובן ושל האוריינטציה הקוגניטיבית מתאימים בהחלט להפעלה מועילה גם באוכלוסייה שמאופיינת במש"ה. חשוב מאד לשלב את שתי השיטות, כי התברר, שמוטיבציה אינה יכולה להגיע למיצוי כל הפוטנציאל של הנבדקים, מבלי שיש להם ידע ויכולת מתאימים בתחום שאליו מכוונת המוטיבציה. כמו כן, נראה שהמוטיבציה השפיעה פחות על התפקוד הקוגניטיבי מאשר על פעולות רוטיניות יותר, כלומר, צריך לעשות אדפטציה גם לפי רמת ההתנהגות שרוצים לקדם. לאור הממצאים המעודדים ולאור הצורך הרב שיש בהעלאת ההישגים והתמיכה באוכלוסיות עם מש"ה, יש מקום רב לאופטימיות ולהנחה ששימוש נרחב בשיטות המתוארות, ושילובן במסגרת הגישות החינוכיות המקובלות לגבי אוכלוסיות עם מש"ה, יכולים לתרום באופן משמעותי לקידום התפקוד והמוטיבציה באוכלוסיות אלה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5