90 המציאות, אם האמונות על מטרות ונורמות תומכות באותו כיוון התנהגותי. יש התייחסות לאמונות כלליות ואמונות על עצמו רק לאחר שנחשפים קונפליקט, סתירה או אי התאמה בין האמונות על מטרות והאמונות לגבי .)Marom, 1978( נורמות הממצאים מראים, כי יש שוני ברמת הניבוי של התנהגויות שונות בעזרת רכיבי האמונות של האוריינטציה הקוגניטיבית. טווח השונות המוסברת . טווח מעין זה, 52.7% , עם ממוצע של 68% עד 43% הוא רחב, ונע בין לגבי ניבוי מובהק, אינו חריג. מה שראוי לציון הוא, שהממוצע של השונות המוסברת הוא יחסית נמוך יותר לגבי התנהגויות בעלות אופי קוגניטיבי ) (למשל, מיון כרטיסים כמדד לנוקשות, זכירה לאחר הצלחה 46% יותר ( ). יש בממצא זה 59.3%( ולאחר כישלון) מאשר לגבי התנהגויות אחרות כדי לרמז כי גם לתוכנית ההתנהגותית יש השפעה על ההתנהגות. מאחר שסביר כי בעלי מש"ה הם בעלי ניסיון וידע מוגבלים יותר לגבי התנהגויות קוגניטיביות מאשר לגבי התנהגויות משחקיות בכלל, יש לצפות להשפעה מוגבלת יותר של ניבוי על סמך הנטיה המוטיבציונית במקריםשל התנהגויות קוגניטיביות, מאשר במקרים של התנהגויות אחרות. . ההתערבות היא במסגרת התערבות ניסויית למען שינוי התנהגות התיאוריה של האוריינטציה הקוגניטיבית. התערבות לשינוי אמונות של האוריינטציה הקוגניטיבית נוסתה בהצלחה במחקרים קודמים עם נבדקים נורמטיביים מבחינת משכל, לגבי התנהגויות מגוונות, כמו: למשל, אימפולסיביות, הפרעות אכילה, למידה של מתימטיקה, הפחתת התנהגות אגרסיבית אצל ילדים בבית הספר, הגברת התנהגויות סקרנות ואקספלורציה, הפסקת עישון, הקניית התנהגות של תכנון, והקניית הרגלי Carmel & Kreitler, 2010; Kreitler,( ניקיון אצל מטופלים סכיזופרניים 2011; Kreitler & Kreitler, 1987, 1994; Tipton & Riebsame, 1987; .)Kreitler et al., 1976; Zakay et al., 1987 קיים הליך שיטתי לשינוי אמונות למען שינוי התנהגויות מסוימות. את ההליך ניתן להפעיל במסגרות שונות, פנים אל פנים, ליחידים או קבוצות, במסגרות של טיפול, חינוך, או הכשרה מקצועית, כמובן תמיד בהסכמת המטופל ותוך קבלת האישורים וההסכמה הנדרשים מהמטפל של המטופל או האחראי עבורו ועבור חינוכו או הטיפול בו. לאחרונה גובר השימוש בשיטה הדיגיטלית של שינוי האמונות, עם מפגשים אישיים במידת הצורך לשם מעקב, עזרה והדרכה. שולמית קרייטלר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5