83 הגישה הקוגניטיבית באבחון, טיפול ושיקום מטלת תאור התמונות נועדה לבדוק את מידת האבחנה של הנבדק ויכולת ההפשטה, על סמך חיבור פריטים ליצירת נושא כללי לתמונה. המטלה כללה שלוש תמונות של מצבים מוחשיים שהוצגו בנפרד. הנבדק התבקש לתאר כל תמונה ומה קורה בה. המדדים היו מספר הפריטים שנלקחו בחשבון בתאור, ויכולת יצירת כותרת כללית לתמונה, מעבר לזיהוי ומניית הפריטים השונים. משחק הסטיקרים נועד לבדוק יכולת הבנייה ודמיון. המשחק כולל שני שלבים זהים. בשלב הראשון, מוצגים שני לוחות, ועל כל לוח עשרים סטיקרים בצבעים שונים. לוח אחד מציג סטיקרים שמתייחסים לבני אדם בגילים שונים ומצבים שונים (למשל: ישן, צועד, חופר) ולוח שני מציג סטיקרים עם אובייקטים מהטבע (למשל: ענן, פרחים, עצים, ירח ושמש), ואובייקטים מהסביבה העירונית והביתית. המדדים היו מספר הסטיקרים שהנבדק השתמש בהם, מספר הסטיקרים שהנבדק לקח מכל לוח, והמידה שבה הנבדק יצר תמונה כלשהי ולא רק שרשרות או צברים של סטיקרים. כלומר, באיזו מידה הנבדק חיבר את המושגים בצורה מבנית או מושגית. נערכה השוואה בין השלב הראשון והשני והמדד היה ההבדלים בין התמונות שנוצרו בשני השלבים. התוצאות של הבצוע במטלות, בכל אחד משני המדגמים, הראו, שהתערבות שימשה בסיס לתוצאות הצפויות. בהשוואת הבדיקה השניה ביחס לראשונה, היה שיפור בכל אחד מהמדדים שנמדדו. כמו כן, נמדד שיפור מסוים במשכי הזמן של המטלות, שמשקפים אולי גם עליה בבטחון של הנבדקים במילוי המשימות, וכן בשימוש במספר הסטיקרים. מבחינה קוגניטיבית, יש חשיבות רבה יותר לכך שבמטלות המיון (משחק הקלפים) היו פחות טעויות במדדי המיון, וכן במטלות הזיכרון יש עדות לזיהוי נכון יותר של הפריטים המקוריים. בנוסף, הופיעו גילויי נטיה ליצור כותרות שמבוססות על קישור מושגי (משחק הסטיקרים). עקב המספר הנמוך של הנבדקים, הממצאים לא היו תמיד מובהקים אבל הם היו תמיד בכיוונים הצפויים. יש לציין, כי הנבדקים נהנו מההתערבות וגם גילו נכונות ורצון להשתתף בפעולות השונות שכרוכות בה. על סמך הניסיון שהצטבר במהלך השנים מהתערבות על סמך שיטת המובן עם אוכלוסיות נבדקים אחרות, מתברר, כי השיפור בעקבות ההתערבות משתקף באופן בולט בעיקר בתחומי משתני המובן שהיו נושאי ההתערבות. כלומר, אם היתה אפשרות במטלות הבדיקה להשתמש במשתני המובן, שהיוו משתני התערבות, יש סיכוי
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5