81 הגישה הקוגניטיבית באבחון, טיפול ושיקום לפי שני הקריטריונים הבאים: משתנים שלא הופיעו בפרופילי המובן של הנבדקים, וכאלה שנבחרו כחשובים לתפקוד תקין, על ידי שלושה מומחים בתחום המש"ה. המשתנים היו חמשת ממדי המובן הבאים: רגשות, מקום, .)Kreitler, 2021, Chapter 21( זמן, חלקים, חומר , בעלי 7-13 פעולת ההתערבות בוצעה בניסוי בארה"ב עם ילדים בגיל ילדים) היו קבוצת 10 (לפי סטנפורד בינה). חלקם ( 55-68 בטווח של IQ ילדים) היו קבוצת ביקורת. בקבוצת הניסוי ההתערבות 10 ניסוי וחלקם ( התמקדה בחמישה ממדי המובן שצוינו לעיל. ההתערבות בוצעה באמצעות מפגשים פרטניים עם כל ילד, שלושה מפגשים לגבי כל ממד מובן, כל מפגשים, בתדירות 25 דקות. בסה״כ נערכו עם כל ילד 25-30 מפגש באורך בשבוע, כלומר, ההתערבות נמשכה כחודשיים. סדר המשתנים 2-3 של שנבחרו להתערבות היה רנדומלי. בתחילת ההתערבות הוקדשו שני מפגשים מיוחדים לנושא של זיהוי הנדונים. ההתערבות לגבי זיהוי הנדונים התנהלה בשלושה שלבים: קביעת הנדון וחזרה אליו אחרי חריגות שונות; זיהוי נדון לאחר שינויים שהמנחה מכניס למצב; זיהוי הנדון לאחר שינויים שהנבדק מכניס למצב, לפי הנחיות המטפל. בקבוצת הביקורת נערכו מפגשים במספר ובתדירות דומה לקבוצת הניסוי, אבל המפגשים הוקדשו למשחקים וסיפורים, שלא היו קשורים לממדי המובן. ילדים ברמת משכל 6 ניסיון נוסף של התערבות בוצע בישראל, עם דומה. אותם חמישה ממדי מובן היוו את נושאי ההתערבות. בקבוצה זו לא נכללה התערבות לגבי זיהוי הנדונים. מספר הפגישות לגבי המשתנים ) אבל היה שימוש רב יותר באמצעי המחשה לא 21 היה נמוך יותר (בסה"כ מילוליים. המיוחד בהתערבויות המתוארות הוא, שהן ההתערבויות הראשונות שנעשו בעזרת שיטת המובן, הן באופן כללי והן באוכלוסייה של בעלי מש"ה. השיטה השתכללה במהלך השנים והתגבשה, אם כי העקרונות נשארו זהים. מה שייחד את הפעלת השיטה בשתי הקבוצות שתוארו לעיל, הוא שיתוף רב של הנבדקים. הם קיבלו הסברים שוטפים ומפורטים לגבי המטרה והשיטות ומה אנחנו רוצים להשיג. הם גם השתתפו בצורה אקטיבית בחיפוש חומרים, שידגימו את הממדים, ויצרו גם משחקים פסיכודרמטיים, למשל, באימון של רגשות, וצורות בדיקה של האימון בשלב השלישי, כמו בבדיקת ההתערבות בקשר לממד המקום, בצורה של בעיות, כגון: איך להחביא משהו כך שהאח הקטן לא ימצא, או איך לגלות מי גר בכל אחת מקומות הבית.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5