66 בנימין הוזמי וחיה עמינדב ), על מנת להגביר רווחה אישית, aging in place( להזדקן במקום מגוריו צרכים הקשורים לפרישה מתעסוקה ויצירת מסגרות דוגמת מועדוני גמלאים, תמיכה כלכלית (בהעדר תכניות פנסיוניות), קידום בריאות טובה, אבחון טיפול ושיקום, התייחסות לצורכי המשפחות – ההערכה מהאנשים עם מוגבלות שכלית מתגוררים בבית המשפחה 75% היא, כי ) ובחלק גדול מהמקרים מדובר בשני דורות של Heller & factor, 2004( מזדקנים, פנאי, תרבות וחינוך – בחלק מהמסגרות, בהן משתלבים אנשים עם מוגבלות שכלית, טווח הגילאים רחב. פעילויות עבור אנשים בשנות לחייהם אינה מתאימה לאנשים מזדקנים ויש שיעדיפו יותר "פנאי 30 הפאסיבי", כמו כן, התמודדות עם מוות, סינגור והגנה ותיאום בין שירותים. על צוותי האבחון להידרש לאתגרי הגיל השלישי ולהתריע על צרכיו של האדם במגוון מישורים אלה. סיכום והמלצות בפרק זה נדונה משמעות ההגדרה של מוגבלות שכלית, גורמים אפשריים לתופעה וחשיבות תהליכי סיווג ואבחון. בהתבסס על מקורות בספרות המקצועית בתחום וניסיונם של הכותבים, נראה כי מוגבלות שכלית התפתחותית הינה אחת התופעות האנושיות, שעל אף ניסיונות רבים במיוחד להגדירה, עדיין קיים קושי להגיע להגדרה מתאימה, שתכלול את כל המרכיבים ותבחן את היחסים ביניהם. יחד עם זאת, השינויים שחלו , משקפים, ללא כל ספק, את 1534 מאז נוסחה ההגדרה הראשונה בשנת הלכי הרוח החברתיים, הערכיים, המדעיים והחוקיים, שהשתנו, בעיקר במאה השנים האחרונות. הגדרת תופעה אנושית חברתית היא בעלת היבטים רחבים עם השלכות על הפרט עצמו, המשפחה, הקהילה, החברה והתרבות, היבטים משפטיים, כלכליים, פוליטיים, רפואיים ודתיים. ההגדרה תוחמת את מי שכלול בתוכה, וזכאי לשירותים ולחובות הנגזרים ממנה, ומי איננו בתחומה. תהליך אבחון משמעו איסוף שיטתי של מידע על דרכי התנהגותו של האדם במצבים מגוונים ככל האפשר, ארגון המידע, הערכתו וקבלת החלטות, שיאפשרו פיתוח תהליך תמיכה והתערבות מתאימים עבורו. המטרות המרכזיות של תהליך האבחון הן להעריך את היכולת והכוחות של האדם, לצד מיקוד הקשיים והיבטים פתולוגיים. הסיוג חיוני להנחיית תהליך האבחון, מאפשר להשיב על שאלות מהותיות בהקשר לחייהם של אנשים עם מש"ה, הוא
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5