64 בנימין הוזמי וחיה עמינדב האנשים עם פיגור שכלי. ההצעה של שימוש במונח "לקות שכלית התפתחותית" לא התקבל מהנימוק, כי המושג לקות לקוח מהמודל הרפואי, הרואה את ההגבלה הפונקציונאלית של האדם הנובעת מליקוי פיסי, נפשי, שכלי או חושי של האדם עצמו (לקות שמיעה היא אחוז הירידה בשמיעה של האדם), בעוד שמוגבלות הוגדרה באופן רחב יותר דווקא מנקודת המבט של החברה: עד כמה אותה לקות פוגעת ביכולתו של האדם לקחת חלק פעיל בחברה. כאן מעורבים החסמים החברתיים (עמדות שליליות) או היעדר נגישות (היעדר ציוד מתאים, כלים והתאמות להכלתו של האדם)." אישרה מליאת הכנסת הצעת חוק, להחליף את 2017 בחודש ינואר המונחים "מפגר" ו-"פיגור שכלי" על הטיותיהם השונות, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית". שינוי זה בישראל הושפע גם מתהליכים קודמים: חוק שוויון זכויות לאנשים , בו נעשה שימוש במושג "אנשים עם מוגבלות", 1998 עם מוגבלות כמטריה רחבה לכל סוגי המוגבלויות וכן חתימת ישראל על אמנת האו"ם, שאף בה נעשה שימוש במושג זה. השלכות האבחון על מתן שירותים תפקידה של ועדת האבחון הינו לתרגם את ממצאי האבחון לשורת המלצות המתייחסות לדרכי התערבות מותאמות עבור האדם המאובחן. חלק מהמענים קיימים בסל השירותים, המוגדר על ידי קובעי המדיניות, ובמקרים רבים המידע המתנקז אצל חברי הוועדה באשר לצרכים החסרים מענה, מאפשר להם להתריע בפני קובעי מדיניות על נחיצות פתיחתם של שירותים חדשים או הרחבתם של שירותים קיימים. – אבחונו של הפעוט מאפשר הפנייתו למסגרות טיפוליות בגיל הרך המתמחות בהתערבות מוקדמת בגיל הרך. מסגרות רב-תחומיות להתערבות מוקדמת חשובות גם עבור המשפחה, שכן הן מאפשרות לה להעניק לילדם סל שירותים רחב תחת קורת גג אחת ובצוות רב-מקצועי. חוק מעונות יום ) במדינת ישראל נועד לתת מענה לצורך זה. לשון 2000 שיקומיים תש"ס ( החוק מפרטת כי מטרתו הינה: "להבטיח לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה". חשוב כי הצוות המאבחן ינסה לעמוד במידת האפשר על קשיים בהיקשרות ובמידת הצורך ימליץ גם על התערבות דיאדית. – אבחונו של הילד חשוב על מנת להתאים לו מסגרת בגיל בית הספר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5