63 מוגבלות שכלית התפתחותית – הגדרה, אטיולוגיה, סיווג ודרכי אבחון בשלושת העשורים האחרונים התעורר לחץ כלפי קובעי מדיניות, מצד אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובני משפחותיהם, להמיר את המונח "פיגור שכלי" במושג מתייג פחות, מתוך כוונה שהאבחנה תאפשר מונתה בישראל ועדה 2009 הגנה ותמיכה תחת הדרה וגינוי. בשנת ציבורית בראשות השופטת בדימוס סביונה רוט לוי, שהציעה לשנות את המונח "מפגר" ל"אדם עם פיגור שכלי". הצעת הוועדה נדחתה. בשנת מינה שר הרווחה דאז, משה כחלון, ועדה נוספת לבחינת השם וב- 2012 קבל את המלצותיה. בהודעת דוברת משרד הרווחה רוני מלקאי 17.06.12 ציטטה את נימוקי השר כחלון: "שינוי השם נועד לשמור 18.06.12 מיום על כבוד האדם ולמנוע את השפלתם של האנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמו כן, שינוי השם יעזור לקרב את האוכלוסייה הזו, להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, וילחם בסטיגמה שנוצרה סביב השם מפגר". בנוסף, כללה הודעת הדוברת את הנימוקים המרכזיים של הוועדה לבחירת השימוש במונח "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית". הדברים מובאים בלשון ההודעה: "א. היות כבוד האדם במרכז מחייב פנייה בנוסח: אדם עם ... על מנת שיראו בו ראשית לכל "אדם" במובן הפשוט, הבסיסי והמלא של המלה. ב. התייחסות מקצועית והגנה על הזכויות מחייבת התייחסות ייחודית לכל לקות. אותו אדם נושא לקות המייחדת אותו משאר בני האדם, והמחייבת יחס ייחודי ו"שונה" מצד המדינה כלפיו בחקיקה ובמדיניות. ההבחנה הייחודית של "מוגבלות שכלית התפתחותית" תאפשר לספק את התמיכות המיוחדות להם, כפי שהדבר נעשה כיום. ג. הצורך להשתייכות לקהילה רחבה של אנשים מחייב מבט כולל – "אנשים מתייחס 1998 עם מוגבלויות". חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות– לכלל האנשים עם נכויות כאנשים עם מוגבלויות (כולל אנשים עם מש"ה). בתוכם יש מקום לתת ייחוד לכל לקות, המציין את הלקות עצמה, או את הצורך בתמיכה ו/או מענה נדרשים, כך שהאדם עם הפיגור השכלי יהיה שייך לקהילה רחבה יותר ובכך תימנע סטיגמה. ד. יש לציין, כי בתחילת הדיונים הציע ארגון אקי"ם את השימוש במונח "לקות שכלית" ואילו חניכי אקי"ם (כך במקור, ב.ה. וח.ע.) הציעו את השם "אנשים עם צרכים מיוחדים". שם זה לא התקבל, מאחר והוא מקיף את כלל האוכלוסיות עם המוגבלויות במדינת ישראל ואינו ייחודי לאוכלוסיית
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5