58 בנימין הוזמי וחיה עמינדב אנשים אשר פנו או הופנו לאבחון מתקשים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות, כגון: אנשים עם מוגבלות שכלית קשה ועמוקה, על הצוות המאבחן לראות בעצמו סוכן של החברה ולוודא שקיימת התייחסות גם לערכים האינדיבידואליים של האדם, זאת בנוסף לערכים ולהעדפות שההורים או הקרובים מציגים בשמו. דילמות ואתגרים בתהליך האבחון תהליך האבחון הינו מובנה ומושתת על תורת עבודה מקצועית, המיושמת על ידי אנשי צוות המיומנים בה. יחד עם זאת, הוא טומן בחובו גם דילמות ואתגרים רבים, בעיקר בקרב אנשים ברמות תפקוד אינטלקטואלי נמוכות במיוחד, כאלה עם קשיים בהבעה ובתקשורת ובמקרים בהם לאדם יותר מלקות אחת. להלן תפורטנה מספר המלצות, אשר ראוי לתת עליהן את הדעת: – נראה, שאחד ההדגשים החשובים שהובלטו בשנים שיקול דעת קליני .1 האחרונות בהקשר לתהליך האבחון הוא הצורך בשיקול דעת קליני, במיוחד במצבים בהם קיים קושי להשתמש בכלי אבחון תקפים ומהימנים עם אדם מסוים, כאשר אין הזדמנות לבצע תצפית, או כאשר חסר מידע התפתחותי ואנמנסטי. שיקול דעת קליני מתבסס על רמה גבוהה של מיומנות וניסיון קליניים הנובעים מהכשרה נרחבת, התנסות אישית עם האדם ואיסוף נתונים רחב ומקיף, במטרה לשפר את התוקף ורמת הדיוק של החלטה או המלצה. – בתהליכי האבחון הקיימים חסרים כלי ממדים חסרים באבחון .2 אבחון מתאימים להיבטים תפקודיים שונים שמבחני האינטליגנציה לא מתייחסים אליהם, כמו, למשל: תפקודים ניהוליים, יכולת הסקה מילולית והסקה תפיסתית, מהירות עיבוד, הבנה מילולית וזיכרון עבודה .)Willner et al., 2010( – חשוב כי תהליך האבחון יתחקה גם האינטליגנציות המרובות .3 אחר אינטליגנציות נוספות שיש לאדם, כמו: אינטליגנציה מוזיקלית, תנועתית, ובפרט אינטליגנציה רגשית. אינטליגנציה רגשית משמעה הוא יכולת האדם לווסת את רגשותיו, להבין את אלו של האחר ולהיות אמפתי אליו, להבחין ביניהם ולהשתמש במידע זה בצורה מתאימה ). האינטליגנציה הרגשית כוללת מרכיבים תוך- Mayer et al., 2012( אישיותיים, כמו: מודעות עצמית ומרכיבים בין-אישיים, כמו היכולת לשמר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5