54 בנימין הוזמי וחיה עמינדב לאבחון השלכות על חיי הפרט, משפחתו, סביבתו הקרובה והחברה כולה. האבחנה מלווה את הפרט לתקופות ומצבים שונים בחייו ומשייכת או מסווגת אותו לקבוצות בעלות אפיונים מסוימים, אשר לעתים הינן מאוד מתייגות. המחוקק בישראל נותן למערכת האבחון הרשאה רחבה לקביעת היקף החובות והזכויות שיינתנו לפרט ולסביבתו, ומאפשר למערכת זו לקבוע גבולות והיקף של תופעות חברתיות ולהגדיר תפקוד של אנשים כנורמטיבי או חריג. מערכת האבחון מכוונת לשלוש מטרות עיקריות – הכרה לצורך קבלת שירותים, המלצה בהתייחס לצורך של האדם באפוטרופוס או בתומך בקבלת החלטות והתוויית דרכי טיפול. ישנם שלושה קריטריונים הכרחיים על-מנת להשיג את המידע הנחוץ: א. כלי האבחון והתהליך צריכים להתאים למטרות שלשמן נעשה האבחון – קביעת קיומה של המוגבלות, זכאות לשירותים, הגנה משפטית ועוד. ב. הממצאים צריכים להיות תקפים – המידע המתקבל אכן מתייחס לתפקוד האינטלקטואלי ולהתנהגות המסתגלת. ג. התוצאות של התהליך וההמלצות צריכות להיות ישימות ומועילות – ניתן לסווג על פיהם מידע לגבי זכאות לשירותים, פיתוח שירותים, מערכות תמיכה, השמה ועוד. הגישה לאבחון היא רב-ממדית, מחייבת תיאור מקיף של הפרט והמעגלים הסובבים אותו. לכן, האגודה האמריקאית למש"ה מדגישה את הצורך באיסוף הנתונים לגבי הממדים הבאים, על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה, האם ההגדרה של התופעה אכן מכלילה את האדם למש"ה ). לפיכך, מטרת האבחון הינה לבדוק, האם תפקודו Larson & Lakin, 2010( של האדם בממדים אלה עונה על ההגדרה הקיימת למוגבלות שכלית: – אינטליגנציה היא יכולת שכלית, כישורים אינטלקטואליים .1 הכוללת יכולת הסקת מסקנות, תכנון, פתרון בעיות, חשיבה מופשטת, הבנת רעיונות מורכבים, למידה מהירה ולמידה מתוך ניסיון ). נתונים אלה Neisser et al., 1996; Greenspan & Driscoll, 1997( ייבדקו על ידי הפסיכולוג בצוות האבחון. – קיימות שלוש קבוצות גורמים אשר מרכיבות את התנהגות מסתגלת .2 ההתנהגות המסתגלת: א) מיומנויות תפיסתיות, קוגניטיביות, תקשורתיות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5