52 בנימין הוזמי וחיה עמינדב ."22 תפישתיות, חברתיות ומעשיות. מוגבלות זו מתחילה לפני גיל חמש ההנחות הבאות חיוניות לתהליכי אבחון, הנשענים על הגדרה זו: . בחינת המוגבלות בתפקוד הנוכחי תעשה בהקשר של סביבות קהילתיות, 1 האופייניות לקבוצת הגיל ולתרבות של היחיד. הנחה זו משמעותית מאד למדינת ישראל ולמערכות האבחון בה, בהיותה ארץ קולטת עלייה. . הערכה תקפה מתחשבת בגיוון תרבותי ולשוני ובהבדלים תקשורתיים, 2 חושיים, מוטוריים והתנהגותיים. . המוגבלות של היחיד, לעיתים קרובות, מתקיימת בכפיפה אחת עם 3 חוזקות. הנחה זו אמורה לעמוד בראש מעייניו של כל מי שעוסק במקצועות הקשורים באבחון והערכה. . תיאור המוגבלות בתהליך האבחון מכוון לאפיין פרופיל של מערכות 4 תמיכה נחוצות. לכן, ישנה חשיבות רבה לדרך קיומו של תהליך האבחון ובחירת כלי האבחון. . עם מערכות תמיכה מותאמות אישית והולמות לאורך זמן, התפקוד 5 היומיומי של האדם עם המוגבלות השכלית בדרך כלל ילך וישתפר – הוא יוכל לגלות יותר עצמאות בהתנהלותו ובקבלת החלטות משמעותיות בחייו .)Schalock et al., 2021( ובכך תוטב רווחתו האישית המחוקק הישראלי הגדיר מש"ה בהגדרה רחבה, הכוללת בתוכה את כל המרכיבים המרכזיים והחשובים, הגדרת המחוקק נוסחה בחוק הסעד "אדם ): "אדם שמחמת 2017;1969 עם מוגבלות שכלית התפתחותית" (תשכ"ט חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה, של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה נפש, כמשמעותו בחוק , אינו בבחינת אדם עם מש"ה, לעניין 1955 לטיפול בחולי נפש, תשט"ו חוק זה". ההגדרה כוללת בתוכה חמישה ממדים חשובים: חוסר התפתחות או התפתחות לקויה, כושר שכלי, יכולת הסתגלות, נזקקות לעזרה, וכן, המחוקק מחייב לעשות הבחנה בין מוגבלות שכלית למחלת נפש. המחוקק קבע, כי הגוף המוסמך להחליט על קיום המוגבלות ודרכי הטיפול הינו ועדת האבחון, שתמונה למטרה זו. כמו כן, המחוקק קבע את החומר שיוצג בפני הוועדה ומתייחס להרכב ועדת האבחון, לחומר אנמנסטי חיוני ולתוצרי אבחון נדרשים. יחד עם זאת, החוק מותיר עמימות באשר לגבולות האחריות של כל גורם מקצועי וכן באשר לכלי האבחון ולצורך לעדכונם, לפרקים. כתוצאה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5