shalem

122 חלפה כחצי שנה בין הביקור הראשון למיפוי בבית הקפה לביקור השני לבקרה, רוב 17 המשתתפים לא קישרו בין הביקורים. משמעיים וברורים יותר. – קבוצת היועצים זיהתה מושגים לא מובנים בתפריט מושגים לא מובנים • ובחרה להם חלופות. המושגים נחלקו למושגים כלליים כגון "פרוֶוה", מושגים לועזיים שגורים, שאינם מוכרים לרוב לאוכלוסייה זו, למשל, "לייט", ושמות מוצרים שאינם יומיומיים, למשל, פרעצל. – בדומה למושגים הלשוניים, רוב חברי הקבוצה לא ייצוגים גרפיים • הבינו ייצוגים גרפיים שגורים, למשל ייצוג לאוכל חריף (תרשים של פלפל אדום). לכן, הקבוצה הציעה ייצוגים גרפיים חלופיים והמליצה להוסיף הסבר מילולי ומקרא עבור כל סמל. כמו כן, הקבוצה העידה שהשימוש בתצלומי המוצרים בתפריט הוא אמצעי מרכזי לפישוט התפריט ולהנגשתו, התלבטה אם להשתמש בתצלומים לקטגוריות הכלליות, או רק למוצרים המסוימים בתפריט, ולבסוף החליטה להשתמש בתצלומים לכל המוצרים בתפריט. התצלומים שנבחרו היו של המוצרים שנמכרים בפועל בבית הקפה, מייצגים במדויק את המוצרים ומספקים את מרב המידע עליהם, במיוחד עבור אנשים שאינם קוראים ונסמכים על התצלום בלבד. – הקבוצה המליצה להשתמש בצבעים שונים, כדי שימוש בצבעים • לאפשר ניווט מהיר וקל יותר בתפריט וכדי לסמן קטגוריות שונות ולהבחין ביניהן, ואף החליטה אילו צבעים ישמשו בקטגוריות השונות (למשל, שימוש בצבעים המסמלים את עונות השנה, כחול לתפריט חורף וכתום לתפריט קיץ). – היועצים המליצו שהגופן בתפריט יהיה גדול, כדי להקל על אנשים גופן • המסוגלים לקרוא. – הקבוצה דנה גם היכן למקם את מיקום התפריט במרחב בית הקפה • התפריט בבית הקפה והסכימה שיש להניח עותקים של התפריט המונגש לצד הקופה וגם לתלות עותק גדול על הקיר מאחורי הקופה. בקרה בשלב הבא, לאחר עיצוב התפריט המונגש, בחנה הקבוצה את התוצר בעת , באותו סניף בית הקפה, שבו נערך המיפוי הראשוני השימוש בו בפועל .17 של תהליך ההיוועצות ש״ח, התבקש לעיין בתפריט המונגש 12 גם הפעם, כל משתתף קיבל שירה ילון-חימוביץ, אורנית אבידן-זיו, מיכל טנא רינדה והילה רימון-גרינשפן

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5