116 משפה לשפה, בעל-פה ובזמן אמת, ו-ג. מתורגמנות קהילתית – תרגום הכולל גם תיווך ההקשר והתאמה תרבותית. הפישוט הקולי מציע גוף ידע חדש וייחודי, אשר בשונה מתרגום סימולטני ומתורגמנות קהילתית, משלב המרה ממשלב גבוה של השפה למשלב פשוט המובן לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, תוך תיווך ההקשר ופישוטו, כך, שיהיה מובן, ברור וחד־משמעי. בתהליך הפישוט הקולי מתורגמים דברי הדובר לשפה פשוטה תוך כדי אירוע, מפגש, הרצאה או שידור, כך, שהתוצר הנשמע פשוט ומובן ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית יכולים לקבל מידע בשפה המובנת להם, למרות שהדובר מדבר בשפה אחרת או בשפה מקצועית או גבוהה. פישוט קולי משמש כרמפה קוגניטיבית במיגוון הקשרים, למשל: בעת קבלת שירות (בשיחת וידיאו או בשירות פנים אל פנים), מפגשים מקצועיים (כגון: ועדות זכאות ואפיון), שיחות טלפון, שיחות וידאו, שידורי חדשות, מערכות כריזה, מערכות לניווט שיחות, קוראי מסך, כנסים מקצועיים, הרצאות, חוגים, אירועים, טקסים, סרטים והצגות, ואף בנסיבות חברתיות. חשוב לציין, שפישוט קולי יכול להתקיים בזמן אמת סינכרוני (במקביל לדובר) או א-סינכרוני (מיד לאחר קטע דיבור) או באמצעות הכנה מראש טרם ההתרחשות. פישוט קולי לעומת פישוט לשוני 4.1 בפישוט קולי מיושמים עקרונות התקשורת המובנת לשפה הדבורה, כמו בפישוט לשוני, אולם העברת המידע באופן קולי מציבה אתגרים נוספים. לדוגמה, ההבדל המרכזי בין שפה דבורה לשפה כתובה הוא בהקשר של זמן, הואיל ומשך הזמן שבו מועבר המידע שונה במדיום הדבור מאשר במדיום הכתוב. בעוד שהשפה הכתובה מאפשרת לחשוף את המידע לפרקי זמן ארוכים, ולפיכך לעיין בו שוב כדי להיטיב להבינו, הרי ששפת הדיבור היא דרך תקשורת המועברת באמצעות גלי קול, ולפיכך המידע בה אינו נשמר לאורך זמן, למעט המידע הנשמר בזיכרון המשתתפים בתקשורת. לכאורה, גם בשפה דבורה ישנה, לעיתים, האפשרות להאזין שוב לטקסט כדי לשפר את ההבנה, אך גם בשמיעה חוזרת המידע נעלם מיד לאחר שנחשף. הבדל זה מאתגר במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, המתאפיינים בתהליכי עיבוד מידע איטיים. בנוסף, מאחר ואנשים עם מוגבלות שכלית רבים מתקשים בקריאה, הרי שהוספת כתוביות לטקסט דבור בפישוט תיתן מענה רק למעטים מהם. שירה ילון-חימוביץ, אורנית אבידן-זיו, מיכל טנא רינדה והילה רימון-גרינשפן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5