17 אבל גם מעבר לאותו רגע ייחודי בתולדות המוסיקה, בעצם כתיבת האורטוריה היידן הוכיח שהוא היה האיש הנכון בזמן הנכון. שנים לאחר שהאורטוריות של הנדל יצאו מן האופנה והיצירות הגדולות למקהלה של באך לא זכו לביצועים פומביים, יצר היידן תמונה מוסיקלית המתארת את האל ואת מעשה הבריאה. תמונה שתאמה לחלוטין את זרמי החשיבה הפילוסופיים והתיאולוגיים של זמנו שעסקו בשאלה הנצחית של "כיצד נברא העולם". המקורות הספרותיים ליצירה היו שלושה: האל הבורא, אדריכל העולם כפי שהוא מתואר בספר "בראשית". האל בעל המלה הקדושה, היכול לצוות על הבריאה, המתואר בחזון יוחנן, בברית החדשה, וכן מעשה הבריאה כפי שהוא בא לידי ביטוי ב"גן העדן האבוד", יצירתו ). ראשון 1674-1608 הגדולה של המשורר האנגלי ג'ון מילטון ( לעשות שימוש בשלושת המקורות היה מחבר הליברית האנגלי לידלי, שהכין תמליל ראשון והציע אותו להנדל, שככל הידוע דחה את הרעיון לחבר לו מוסיקה. את הטקסט הזה תרגם לגרמנית וערך מחדש הברון ואן סוויטן ולאחר מכן שב ותרגם אותו לאנגלית. תפיסת האל ב"בריאת העולם" חיברה את היסוד התנ"כי הרואה באל את אדריכל העולם עם הרעיונות של הפילוסופיה שהאמינה בטבע. האל של היידן היה האל האידיאלי לעידן ההארה באירופה. המשכילים באותו זמן ראו באל שילוב של דמות "טֶקטון" חרש העץ, הבונה את העולם במיתולוגיה היוונית, עם האל של ספר בראשית. מה שעניין את המשכילים היה תהליך הבריאה. האל נראה כאדריכל המתכנן היטב את צעדיו. יוצר המתקדם צעד אחר צעד באורח רציונאלי מצורת חיים פשוטה לצורת חיים מורכבת יותר ומשם לצורה מורכבת ומפותחת עוד יותר. "לבסוף יצר האל את האדם כדי שיהיה מי שיעריץ את הבורא וכדי שיהיה מי שיתחזק את העולם בהמשך, כפי שניסח זאת הפילוסוף האנגלי ורנר סֹומּבַארט. סוג כזה של "אל" התקבל ברצון על ידי הדור שזה עתה החל להחלים מן המהפכה הצרפתית. דור שקיבל בברכה את האל יוצר הטבע, האל כיישות עובדת, היוצרת על פי הגיון. האל כאן הוא בבואה לחשיבה הקלאסית, מי שהוכיח את קיומו על ידי פעילות ועבודה, וממשיך את הרעיון שהעולם נוצר בתהליכים מדעיים וטכניים. היידן יצר יצירה תואמת גם לרוחם של "הבונים החופשיים" שמספרם הלך ורב באירופה באותה תקופה. הליברלית 19 "בריאת העולם" של היידן מצאה במאה הוהמשכילה, קרקע פוריה ביותר. היצירה הושרה בכל מקום. מקהלות הוקמו אך ורק כדי לבצע את "בריאת העולם". העולם שקיבל את היצירה לא כלל את האורתודוכסיה הקתולית. היא לא יכלה לקבל את הגישה הפנתיאיסטית, את יחסי אל-עולם-אדם שהיו רחוקים מעיקרי האמונה שהיא הציעה למאמיניה. לאל ב"בריאת העולם" אין בן שבא לגאול את האנושות מחטאיה. העולם שמצייר היידן, בחלק השלישי של היצירה הוא עולם אנושי, שבו אדם וחווה מביעים את אהבתם האחד לשני ואת אהבתם ההדדית לאל, אבל הם לא זקוקים לגאולה כי הם עוד לא הספיקו לחטוא. למרות שהאורטוריה היתה יצירה מרשימה, חדשה בתפיסתה המוסיקלית, יצירה שבה היה מקום רב לביטויי הרגש האנושי שבה היידן עושה שימוש במוסיקה כדי להאיר את הטקסט ולהוסיף לו את הממדים הדרמטיים הנחוצים, וכאמור, למרות שהיצירה פיארה את מעשי האל, היא לא התקבלה על ידי הכנסייה הקתולית בזמנה. תחושת ההסתייגות נעשית חריפה עוד יותר כאשר זוכרים שהיידן עצמו היה קתולי מאמין וכשהוא תיאר את תהליך חיבור היצירה הוא אמר: "עד שלא הגעתי לכדי הלחנת מחצית היצירה שלי, לא הבחנתי מה נוצר כאן. ובכלל, מעולם לא חשתי כה דתי באמונתי כמו בשעה שעבדתי על 'בריאת העולם'. יום יום כרעתי על ברכי ובקשתי מאלוהים שייתן לי כוח להביא את היצירה לכלל סיום מוצלח". הצלחתו של היידן היתה גדולה. קטעי מוסיקה רבים היו לנכסי צאן ברזל בכל בית גרמני פרוטסטנטי, בעיקר באזורים של צפון גרמניה ושוויץ. בדרום גרמניה הקתולית מצב הדברים היה כאמור שונה. ובכל זאת, "בריאת העולם" היתה לאורטוריה המבוצעת ביותר ברחבי פרוסיה. המספרים הבאים יעידו יותר מכל על הפופולריות שהיצירה זכתה לה מיום שנכתבה. בסוף שנות התשעים של המאה השמונה עשרה השתתפו בביצוע
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5