16 עשתה כרכרה במהירות את 1800 בערב חג המולד של שנת דרכה ל"תֵיאטְר דֶז'אַר" (תיאטרון האמנויות) בפריז. שם עמד להתקיים ביצוע הבכורה הצרפתי ליצירתו החדשה של היידן "הבריאה". ברחוב נִיקֶז הצר, נתקלה הכרכרה במרכבה ללא נהג שחסמה את הרחוב. הנוסע והנהג בכרכרה ניסו לפנות את המרכבה הנטושה כשלפתע רעם הרחוב. קולות נפץ, עמוד אש, עשן ורסיסים מילאו את האוויר. המרכבה היתה ממולכדת. הנוסע בכרכרה לא נפגע. הוא המשיך בדרכו לתיאטרון והגיע לשם חיוור יותר מתמיד. לאחר שבקושי הצליח להימלט מניסיון ההתנקשות קבלו את פניו צלילי הפתיחה המתארים את ה"תוהו ובוהו" ואת "החושך על פני התהום" ששררו בארץ עד לבריאת האור. האיש שחייו ניצלו אך בנס, היה הקונסול הראשון, נפוליאון בונאפרטה. הפתיחה שאת חלקה הגדול נפוליאון הפסיד, היתה מוסיקה מאד תכניתית בתחושותיה. למעשה, המבוא הזה ליצירה היה אחד הניסיונות הראשונים ליצור מוסיקה אקספרסיוניסטית. היידן תיאר בה בצלילים את הלילה הממושך, את המבוכה והאנדרלמוסיה שהיו בעולם של ערב מעשה הבריאה הראשון, בריאת האור. מאותו רגע ואילך סיפור מעשה הבריאה מסופר על ידי שלושה מלאכים רפאל (בריטון), אוריאל (טנור) וגבריאל (סופרן), אליהם מצטרפת המקהלה המייצגת את מלאכי השמים המברכים את מעשי הבריאה ומובילים את סיפור המעשה מיום ליום. הסיפור נפתח, כאמור, בתיאור של רפאל השר את הפסוקים הראשונים מספר בראשית. תיאור המקפיד לתאר את החושך, את העולם נטול הצורה שקדם לבריאת האור. התיאור המוסיקלי לבקיעת האור הראשון על פי צו האל, היה לאקורד ה"דו מז'ור" הבהיר ורב העוצמה ביותר בתולדות המוסיקה. ל"דו מז'ור" הזה, אות ראשון לסדר בתוך הכאוס, המתאר את האור הבראשיתי, היו חיקויים רבים ובולטים בהם השימושים שעשה וובר בפתיחה ל"קלע החופשי" ובתמונות הים ב"אוברון", ב"מייסטזינגר" של וגנר, באקורד הפותח של "כה אמר זרתוסטרא" של ריכרד שטראוס ובעוד יצירות רבות. )1732-1809( יוזף היידן הבריאה, אורטוריה )1733-1803( גוטפריד ואן סוויטןליברית: יוזף היידן, צילום: ויקיפדיה גוטפריד ואן סוויטן, צילום: ויקיפדיה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5