18 "בריאת העולם" כארבעים נגנים וכשלושים ושניים זמרים. נגנים 75 בקונצרט הראשון של האורטוריה באמסטרדם נמנו זמרי מקהלה ובאמצע המאה שעברה נרשם כבר 225 ועוד בווינה מספר של כשמונה מאות נגנים וזמרים המבצעים את "בריאת העולם". היידן בנה את היצירה בחלוקה סימטרית שמסתייעת על פי החלוקה לששת ימי המעשה המתוארים בתהליך הבריאה. המבנה הארכיטקטוני הזה הביא לדחייתו של המבנה הישן, הלמדני והמסורתי של האורטוריה שבו הובלט יסוד החזרה. השינוי שהציע היידן קסם למוסיקאים במאה התשע-עשרה. הקפדנות הבית-ספרית של אריות ה'דה-קאפו', הלמדנות הכבדה של הכוראלים דמויי הפוגה, הרצ'יטטיבים הנועזים והצירופים הכפייתיים שביחסי קטעי-סולו ומקהלה שאפיינו את המוסיקה של הנדל, נדחקו הצידה. את מקומם תפסו תחושות של רעננות וחידוש העטופות בניחוח הרומנטיקה. ישנה אווירה שוברטית מובהקת במקצב שש-השמיניות let the earth bring forth באריה "לבשו ירוק, עטו כרים" ), ובנסיון לצייר תמונה ריאליסטית בתיאור 8 (מס' grass ), כך גם 15 הציפורים באריה "פרוש אֶברָה (כנף)" (מס' on mighty pens uplifted soars ב"שאגת גלי הקצף" softly purling glides on וב"פלג צח במלמול רך" .)6 (אריה מס' through silent vales כאשר היידן נזקק לזמרת קולורטורה, הוא עושה זאת כדי להמחיש את השמחה האנושית הפנימית ולא כדי לפאר את היכולת הזמרתית עצמה, כמו שהיה מקובל בזמרת ה'דה קאפו' בצורתה הישנה. כמוצרט לפניו, יצר כאן היידן הבנה חדשה, פסיכולוגית, של שירת הקולורטורה. יש באורטוריה דרישות יכולת לא פשוטות מן הזמרים הסולנים, אבל תביעות אלה לא באות אלא כדי להעניק למשמעות המילולית יתר תוקף. וכך כבר בתחילת היצירה זמר הטנור צריך לכסות מתחם של אוקטבה וחצי בתוך שלוש תיבות, וזמר הבריטון נדרש לדלג, תוך שמירה על איכות מאיירת, בין רגיסטר נמוך לרגיסטר גבוה. אריות רבות נשמעות כשיר פשוט, שממדיו הורחבו. זוהי אמנות פשוטה הפונה לכל אדם, משוחררת מן המסעות הצליליים אל אתרי הטכניקות המורכבות של האריות המסתלסלות והמנופחות לא פעם, של תקופת הבארוק. מנדלסון בשתי האורטוריות שלו "אליהו" ו"פאולוס", אמנם לקח מהנדל את המבנה הצורני, אבל בה בעת נטל מהיידן את הישירות הקולית. הלרגו הפותח את החלק האחרון באורטוריה אותו מנגנים חלילים וכלי קשת יוצר אווירה שווגנר יחזור עליה במבוא ל"לוהנגרין" בהרמוניות השמימיות שהוא מנסה לצייר. סולם המי מז'ור שהיידן מקדים להופעות הזוג האנושי הראשון, יהיה סולם האוהבים באופרה "אביר הוורד" של ריכרד שטראוס. השילוב בין הקטעים התזמורתיים והרצ'יטטיבים מגלה הבנה מעמיקה יותר של תפקיד המספר, הוא הופך לחלק אורגני של המבוא. התיזמור באורטוריה מספק תשתית בסיסית לעידן הרומנטי שתשמש מלחינים עד להופעתה של תיאוריית התיזמור של ברליוז, באמצע המאה התשע-עשרה. היידן הראה שניתן להגיע לאיכויות של הבעה ושל גיוון גם באמצעות תזמורת קטנה יחסית שמנתה שלושה חלילים, צמדי אבובים, קלרניתות, באסונים, קרנות וחצוצרות, שלושה טרומבונים, טימפני וחמישיית כלי קשת. התוספת היחידה כדי להשיג אפקט היא של הקונטרה-באסון בתיאור "חיות תדרוכנה עוז". אחרי היידן היה הקונטרה-באסון לכלי מקובל כמו ב"פידליו" של בטהובן או ב"הקלע החופשי" של וובר. היידן, כמי שהכיר היטב את הטבע, ניסה לתפוס את החי והצומח באמצעים שלדידו הם ריאליסטיים. באריה "פרוש אברה" שהוזכרה כבר, הוא תיאר את המראת הציפור בעזרת ארפג'ו (אקורד שצליליו מנוגנים זה אחר זה), התנועה המעגלית של העפרוני בשמיים קיבלה דימוי תנועתי בנגינה חוזרת, בדפוס מעגלי, של הקלרנית, וציפורים מחזרות מצויירות ב"טריל" (עיטור שבו שני צלילים סמוכים מנוגנים האחד אחרי השני במהירות). חלק מן הרעיונות העיצוביים האלה כבר היו בשימוש במוסיקה של מלחיני הבארוק הצרפתיים, ראמו וקופרן, אבל אצל היידן הם מקבלים תוכן וגוון רומנטי. בפתחה של אריית הבריטון המדברת בשבחי הבריאה, מתוארים מיני החי והיידן צובע כל אחד בגוון מוסיקלי משלו; נהמת האריה מתוארת בטריל של אוקטבה שלמה, זינוקי הנמר בפרסטו מהיר, הסוסים הדוהרים בקפיצות של סטקאטו, הצאן הרועה במקצב משולש איטי ופסטורלי, וזמזום החרקים בחילופי צלילים מהירים. עולם החי מתואר בהבזקים צליליים שהיידן יצר. היידן הסתפק בהבזקים מתוך ידיעה שתיאורים מורכבים וארוכים עשויים לייגע. אמנות היצירה המיניאטורית של תיאור ייצור חי או פעולה, בפרקי זמן קצרים, מצאה לעצמה ממשיך נלהב בדמותו של מנדלסון שעשה בה שימוש רב באורטוריות וגם ב"שירים ללא מלים" ואחריו כל מחברי הפואמות הסימפוניות. תיאור סערת הים באורטוריה ישמש את וגנר כמודל לים שהוא תיאר ב"הולנדי המעופף". גם השימוש במקהלה שעושה כאן היידן הוא מהפכני לעומת המסורת האורטורית: השימוש גמיש יותר. המקהלה שרה ברצ'יטטיב כמו ב"ויאמר אלוהים: יהי אור", בשירת הלל מאופקת מסורתית; לעתים בהענקת עוצמה קולית בסיסית למעמד מסוים, ולעתים בזמרה רב-קולית בפוגות מסוגים שונים. היידן משתמש במקהלה לפי דרישות התמליל של האורטוריה ואלה באות בעיקר לידי ביטוי בשילובים שבין הקול היחיד, האנסמבל והמקהלה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5