shalem

75 הגישה הקוגניטיבית באבחון, טיפול ושיקום הקוגניטיבית עצמה, והן בהבנת המוטיבציה לאותה פעילות, כי חריגה או הפרעה כלשהי בפעילות הקוגניטיבית, יכולה לנבוע מחסר כלשהו שמאפיין את הפעילות הקוגניטיבית, או מחסר כלשהו שמאפיין את המוטיבציה הכרוכה באותה פעילות, או בשניהם גם יחד. בפרק הנוכחי נעסוק, ראשית, בפעילות קוגניטיבית ובמוטיבציה בנפרד, ולאחר מכן בשילוב של שתיהן. בכל תחום תוצג גישה תיאורטית ייחודית, גישה מתודולוגית הבנויה על הגישה זאת, ויישום – הן אמפירי והן של התערבות ממוקדת – על ההיבט הקוגניטיבי והמוטיבציוני המסוים. התפקוד הקוגניטיבי הקוגניציה היא מערכת שעוסקת בפעולות, כגון: זיכרון, רכישת אפיונים. מידע, פתרון בעיות ודמיון. היא מערכת אוטונומית, אך קשורה למערכות אחרות באורגניזם, כגון: רגשות והתנהגות, ומותנית במערכת הפיזיולוגית, בעיקר במערכת העצבים המרכזית. הקוגניציה מאופיינת על ידי תכונות, תכנים ותהליכים ייחודיים לה, שהבולטים שבהם – פעילות קוגניטיבית שמתנהלת כל הזמן, תהליכים קוגניטיביים שמתרחשים במקביל, ברובה היא אינה מודעת, היא צמודת הקשר ותלוית תוכן, והיא אינה בהכרח ). התכונה Eysenck & Brysbaert, 2018; Sternberg, 1999( רציונלית החשובה ביותר היא, שפעילות קוגניטיבית מתרחשת בצורה של פעולות, כגון: היזכרות, נקיטת החלטה, פתרון בעיה. לפעולות האלה קוראים לעתים ״אקטים קוגניטיביים״. ניתן לראות את הפעולות הקוגניטיביות אצל אנשים שונים בדרגות התפתחות שונות וברמות מורכבות שונות. הן כוללות, לרוב, שלבים מסוימים, כגון: התחלה, אמצע וסוף, ולפעמים גם תתי-פעולות, פתרון בעיה, או מיון נתונים, כחלק מנקיטת החלטות. לשם ביצוען, זקוקות הפעולות הקוגניטיביות לתהליכים, כגון: סיבתיות, הפשטה, המחשה, תפיסת מבנה, זיהוי מקום או זמן. בכל פעולה קוגניטיבית מעורבים הרבה תהליכים שונים. מהתוצר הסופי של הפעולה הקוגניטיבית לא ניתן לדעת מהם התהליכים הקוגניטיביים שהשתתפו בביצוע הפעולה. למשל, אם אדם החליט ששני אובייקטים הם דומים, זה יכול להיות בגלל דמיון בתווים תפיסתיים, כמו: צבע וצורה, או בגלל זיכרון שהם עוררו בו. כלומר, בתאור ובמחקר של פעילות קוגניטיבית חשוב להבחין בין האקט הקוגניטיבי והתהליכים שמרכיבים אותו או כרוכים בביצועו .)Haywood, 1992; Linnenbrink, Sternberg, 1999(

RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5