48 בנימין הוזמי וחיה עמינדב החברה בנקודת הזמן בה נכתבה, וכן היא משפיעה על הזכויות והחובות של הנכללים בה והסובבים אותם. היא כוללת היבטים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. מחד גיסא, היא מקנה לאדם תווית המתייגת אותו כ"אחר", אך מאידך גיסא, היא זו שמגוננת על האדם ויוצרת עבורו השתייכות שירותית, שתבטיח מענה לצרכיו. פרק זה יעסוק בהגדרות, אטיולוגיה, סיווג ודרכי אבחון של מש"ה לאורך השנים, כפי שבאו לידי ביטוי בספרות המחקרית, ועל פי הניסיון המצטבר במשך שנות עבודתנו בתחום. כמו כן, נציע התבוננות על מש"ה כתופעה חברתית בעיקרה, מפאת השפעותיה הרבות על הפרט, איכות ומהות החיים שלו, ועל המעגלים הסובבים אותו: המשפחה הגרעינית, המשפחה הרחבה, מסגרות החינוך הטיפול, התעסוקה, והקהילה בה חי האדם. הפרק יתייחס לאתגרים ודילמות בתהליכי אבחון בעבר ובהווה, לצד המלצות לעתיד. יש לזכור, כי תהליך האבחון הינו אמצעי ולא מטרה. הוא מהווה הזדמנות להכיר את האדם לעומק – הן בהתייחס לאתגרי החיים עמם הוא מתמודד, הן בהתייחס לכוחותיו ויכולותיו, ובפרט באשר לשאיפותיו, רצונותיו, צרכיו והעדפותיו. הגדרת המוגבלות השכלית ) (בעבר האגודה AAIDD מאז היווסדה של האגודה האמריקאית למש"ה ( , היא מהווה ארגון מוביל 1876 ) בשנת AAMR האמריקאית לפיגור שכלי – ומתווה דרך בכל הקשור להבנה, הגדרה וסיווג התופעה. האגודה מעדכנת את ההגדרה אחת לעשור, כשבמהלך שנים אלו מתבצעים מחקרים וסקרים אודות השפעתה של ההגדרה והתאמתה להתפתחויות החברתיות, המדעיות, המחקריות והרפואיות. ממצאי מחקריםאלהמהוויםאתהתשתית ). כך, למשל, Luckasson & Schalock, 2013 לעדכון ההגדרה ולחידושה ( בעוד שבראשית הדרך ההתייחסות למוגבלות שכלית הייתה כמצב סטטי ,)Tretgold, 1937( של אוכלוסייה במצב רפואי חשוך מרפא, סופי וקבוע נמצא שנים לאחר מכן, כי קיימות אפשרויות סבירות של שיפור כתוצאה ) הדגישו לראשונה, Luckasson et al., 2002( מלמידה. לוקאסון ואחרים שהתופעה הינה דינמית וכל השקעה ותמיכה כדאיים ומאפשרים צמיחה ושינוי, ובכך פרצו דרך בהתייחסות אופטימית יותר לתופעה ולטיפול בה. ההבנה, שהתפתחה בארבעת העשורים האחרונים, כי מוח האדם הינו פלסטי – גמיש ומשתנה לאורך מעגל החיים, הפיחה תקווה, כי המשך גרייה לאורך מעגל החיים עשוי להביא לשימור רמות התפקוד של האדם
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5