146 מיומנויות סנגוריות החל מגילאי הילדות. יש לכלול סימולציות והתנסויות נתמכות סנגור בחיי היום יום של אנשים עם מוגבלות שכלית מילדות ועד בגרות, החל ממערכת החינוך וכלה במסגרות או שירותים שאינם עוסקים בנושא באופן ישיר (כמו, למשל, מסגרות ספורט, בילוי ופנאי). כמו כן, יש לקדם סדנאות ותהליכי למידה בנושא חשיבות הסנגור העצמי והחברתי בקרב אנשי מקצוע ובקרב המשפחות של האנשים עצמם, על מנת לייצר הלך רוח וקו חשיבה אחיד בין כלל הגורמים המעורבים בחייו של האדם עם המוגבלות השכלית. פעמים רבות, בחייהם של אנשים עם מש״ה מתקיימים מפגשים עם אנשי מקצוע, בהם השיח הוא על האדם ולא עם האדם. מפגשים אלו, לעיתים, יהיו חורצי גורלות ויקבעו היכן האדם יחיה, יעבוד וכו׳, ולעיתים, יעסקו בהחלטות יומיומיות, כמו: מה ללבוש או מה לעשות בזמן הפנוי. לשם יצירת שינוי, יש לראות בכל מפגש כזה הזדמנות לקיום תהליכי סנגור. לשם כך מומלץ לגבש הנחיות ונהלים, הנוגעים למעורבות האדם, לצד הכשרות לצוותים המקצועיים והנגשה קוגנטיבית של טפסים והליכים שונים. ניכר, כי המחקר בתחום הסנגור האישי והחברתי, ובפרט כזה הקשור להגדרה עצמית וזהות-מוגבלות, נמצא בראשיתו בישראל. אנו סבורות, כי יש מקום להרחיב את המחקר בתחום, ובפרט תוך שימוש במתודולוגיות של מחקר משחרר ומשתף, שיאפשרו לאנשים לחשוף את הידע האישי שלהם ולעבור התנסות סנגורית בתוך המרחב האקדמי. יש להעמיק את ההבנה של תהליכי התפתחות הזהות של אנשים עם מש״ה ואת האופן בו התפיסות של הגורמים המעורבים בתהליך הסנגור בישראל – האנשים עצמם, אנשי המקצוע, הארגונים והמשפחות, משפיעים על תהליכים אלו. כמו כן, יש להרחיב את ההבנה של תחושותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית בתוך קבוצות הסנגור, האופן בו הם חווים את תהליכי הסנגור וכיצד אלו משפיעים על חייהם ועל הקהילות בהן הם חיים לאורך זמן. לסיכום, אנו ממליצות להמשיך לקדם ולפתח היבטים סנגוריים באמצעות יצירת מרחבים שיאפשרו שותפויות אנושיות, חבריות וקהילתיות, מהן ישאבו אנשים עם מוגבלות שכלית תמיכה, יכירו את עצמם וילמדו את ערכם האנושי, שאין שני לו. קרן דרור, ענבר ורטהימר-שינה ונצן אלמוג
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5