131 מבוא , מלאת שמחת חיים ואמונה בעצמה, בעלת 35 הינה בחורה בת 1 מירב משפחה תומכת ואוהבת, המתגוררת בדירה בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). ראוי לציין, כי מזה שנים רבות היא עובדת במפעל מוגן ומרגישה שאינה ממצה את יכולותיה. מירב לוקחת חלק בקבוצת מסנגרים מזה חמש שנים. הקבוצה נתנה לה כלים להתבטא, ואפשרה לה לומר את מה שעל ליבה באופן פתוח, עקבי, ללא חששות ומתוך ידיעה ברורה שיקשיבו לה מבלי לשפוט. עם זאת, בנושא אחד נותרה חסרת שביעות רצון – מירב חלמה לעבוד בגן ילדים שנמצא קרוב לבית משפחתה. כאשר הייתה רואה את הילדים יוצאים מהגן, נהגה לומר להם שלום, וכך גם לגננת, ולציין בפניה שהייתה שמחה להצטרף לצוות הגן. כאשר העלתה את הרעיון בקרב משפחתה, אנשי הצוות בדיור או במפעל המוגן, שמעה מהם שזו "לא ההחלטה הנכונה עבורה". אמירות כמו: ״זה יהיה קשה לך מדי״, ״את בעצמך מתנהגת כמו ילדה, איך תוכלי לקחת אחריות על ילדים בגן?״ או ״יש לך מוגבלות שכלית אז אין טעם לנסות״, גרמו לה לחוש חוסר ביטחון ולפקפק ביכולותיה. בצהריי יום אחד, כאשר סיימה הגננת את עבודתה ופגשה במירב, סיפרה לה כי אחת הסייעות בגן עוזבת ושאלה אותה אם תרצה להצטרף לצוות. על אף הקולות הצורמים שסבבו אותה, מירב הרגישה באותו רגע שזו ההזדמנות שלה. בצעד סנגורי יוצא דופן, אמיץ ומפתיע, הדורש כוחות רבים, הזמינה את הוריה ביום למחרת לפגישה דחופה בביתה, עם מנהלת הדירה בה היא מתגוררת ומנהלת המפעל המוגן בו היא עובדת, בה סיפרה לכולם כי היא עוברת לעבוד בגן. על אף שהנוכחים בשיחה הופתעו והביעו גיחוך לשמע הדברים, הם הבטיחו לבדוק זאת מול הגננת. לא רק שמירב החלה לעבוד בגן והתקבלה בסבר פנים יפות מצד הצוות, הילדים והוריהם, היא גם הצליחה להכניס כעבור שנה חברה נוספת מתוך קבוצת המסנגרים לעבודה עימה בגן. תיאור מקרה זה מדגים, כיצד ההגדרה העצמית של אנשים עם מש"ה בעלת השלכות רגשיות מרחיקות לכת על האנשים עצמם, מובנית חברתית ומלווה בסטיגמה שלילית. על כן, פעמים רבות הם מבקשים דווקא לנתק עצמם מזהות חברתית זו על מנת לצמצם את השפעתה ). כלומר, הם מפנימים את Spassiani & Friedman, 2014( על חייהם תפיסת הסביבה כלפיהם ומטמיעים אותה גם בדרך בה הם תופסים כל הדוגמאות בפרק עוסקות באנשים עם מש"ה ונכתבו תחת שמות בדויים 1 בין הגדרה עצמית לסנגור עצמי
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5