)1847-1809 ( פליקס מנדלסון שלא כמלחינים מפורסמים אחרים, מנדלסון נולד למשפחה אמידה ופעילה בתחום התרבות. הוא היה ילד פלא יוצא דופן, מלחין שהופעתו הפומבית הראשונה היתה בהיותו בן תשע. כאשר המוזיקאים החשובים ביותר של התקופה הבטיחו לאביו אברהם, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון ובנקאי אמיד, כי הנער הוא אכן גאון אמיתי, לא נחסך ממנו דבר על מנת להביאו לבשלות אמנותית. מנדלסון כתב כמות בלתי מבוטלת של יצירות נעורים, ביניהן שלוש עשרה סימפוניות לכלי קשת, מספר קונצ'רטי, מוזיקה ליטורגית וחילונית, סימפונית וקאמרית כאחת. השפעתו של המשורר הלאומי הגרמני גתה על , עם פגישתם הראשונה, 1821־ מנדלסון החלה ב וניתן לומר כי הדרכתו הובילה למיבנה הפילוסופי של יצירותיו לעתיד לבוא של מנדלסון הצעיר. הפילוסופיה של גתה תורגמה בידי מנדלסון למוזיקה בהירה, המכוונת אל החושים. משיכתו של מנדלסון לבאך, היידן, מוצרט ובטהובן תאמה פילוסופיה זו היטב. בעצתו של גתה יצא מנדלסון לסיורו הגדול במרכזי התרבות 1830 בשנת הקלאסית באיטליה, שהניב את הסימפוניה ("האיטלקית"). 90 ' ב־לה מז'ור, אופ 4 ' מס למרות חוות דעתו הבלתי אוהדת של מנדלסון על האיטלקים (הוא תאר אותם כ"מתישים נפשית"), הפיק המלחין, אשר היה ביסודו בררן ודי דקדקן, הנאה מרובה מן הדולצ'ה ויטה האיטלקית הממכרת. "אילו רק יכולתי לשלוח אליכם במכתבי זה רבע שעה בלבד מן ההנאה הצרופה הזו, או לספר לכם כיצד החיים עפים להם ברומא, כל דקה מביאה עמה הנאה בלתי נשכחת!" כתב להוריו. מצב רוחו המרומם משתקף היטב במכתב ששלח אל משפחתו : "זוהי איטליה. כל אשר 1830 באוקטובר 10־ ב ציפיתי לו כל חיי כאושר הגדול ביותר החל זה עתה ואני שוקע לתוכו". "האוויר חם והשמיים נטולי עננים; הכל נהדר ונפלא" הוא תאר את 20־ פירנצה. מרומא כתב פליקס למשפחתו ב : "מיד אחרי השנה החדשה אני 1830 בדצמבר מתכונן לחזור אל המוזיקה הכֵּלית ולכתוב מספר יצירות לפסנתר, וכפי הנראה סימפוניה כלשהי, מאחר ששתיים 'מסתובבות' לי בראש". השתיים היו שתי הסימפוניות המוּכּרות כ"סקוטית" וכ"איטלקית". הראשונה מביניהן היתה פרי נסיעתו שנה קודם לכן לסקוטלנד, וה"איטלקית" צמחה מחוויותיו החדשות ברומא הוא כתב לאחותו האהובה 1831 ובנפולי. בפברואר פאני: "חזרתי להלחין במרץ מחודש והסימפוניה האיטלקית מתקדמת במהירות; זו תהיה היצירה השמחה ביותר שהלחנתי עד עתה, בפרט הפרק האחרון שלה". הוא החליט לדחות את כתיבת הפרק האיטי לקיץ, בעת שישהה בנפולי, וסיים 13־ את הגירסה הראשונה של היצירה כולה ב , כאשר כבר שהה בגרמניה מזה כשנה 1833 במרץ דקות 30־ כ 90 ' ב־לה מז'ור, אופ 4 ' סימפוניה מס ("איטלקית") אלגרו ויווצ'ה אנדנטה קון מוטו קון מוטו מודרטו סלטרלו: פרסטו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5