ובפרק השלישי נושאים משני הפרקים שקדמו לו). היו שראו בחזרות אלה מעין סימני חולשה, אולם אין ספק כי אצל דבוז'ק תורמות החזרות על נושאים קודמים להתפתחות הדרמטית ולאחידות בין הפרקים. דבוז'ק אף אינו נחפז להגיע לסוף הסימפוניה והוא מסיים אותה כביכול בעל כורחו, בשלבים אחדים, בזעקת געגועים מרטיטת לבבות ובתזכורת נוספת של נושאים מהפרקים האחרים. הסימפוניה נמוגה בצירופי צלילים שקטים, כסיומה של אגדה מוזיקלית רבת גוונים "מן העולם החדש", המבוססת בטבעיות, בהעזה ובדמיון על רעיונות ועקרונות ממסורת "העולם הישן", ובו בזמן, אם לצטט את דבוז'ק: "כל מי שיש לו אוזניים ואף בראשו חייב לשמוע ולהריח - אמריקה." ישראל דליות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5