77 הגישה הקוגניטיבית באבחון, טיפול ושיקום ו"עשוי מלבנים" הוא המובן, שמיוחס ל"בית". משתני המובן משמשים לאפיון המובנים שמיוחסים לנדון. מחקרים רבים הראו, כי משתנים אלה באים לידי שימוש כשאדם עוסק בפעולה קוגניטיבית כלשהי. מערכת המובן כוללת את המשתנים שמייצגים את התהליכים שמופעלים בכל פעולה קוגניטיבית. הבחירה, אילו משתנים יופעלו בכל פעם, תלויה הן בפעולה הקוגניטיבית המסוימת והן באדם. כך, למשל, פעולה, כגון: מיון גירויים ויזואליים, השונים בצורה ובגודל, מחייבת שימוש במשתנים קוגניטיביים, שמתייחסים לצורה ולגודל. אם האדם שאמור לעסוק בבעיה הזאת אינו שולט על משתנה הגודל, הוא יפתור את הבעיה .)Kreitler, 2021a,b( המתוארת רק בצורה חלקית, תוך התייחסות רק לצורה משתני מובן 60-70 במערכת המובן כלולים פרופיל המובן של הפרט. שונים, בהתאם לסוגים השונים שנזכרו לעיל (כלומר: ממדי מובן, סוגי קשר, אופני קשר, היסטי הנדון ואמצעי ביטוי). כל אדם משתמש באופן רגיל רק בחלק מהמשתנים הללו. פרופיל המובן של הפרט כולל את כל משתני המובן, שעומדים לרשותו של האדם המסוים. חשוב לאבחן את המשתנים הללו, כי הם נותנים לנו מדד וצפי לגבי טווח ורמת הפעילות הקוגניטיבית של האדם. את פרופיל המובן של האדם אפשר למדוד בעזרת שאלון המובנים. מילות גירוי סטנדרטיות מוכרות (למשל: דרך, משחק). 11 שאלון זה כולל האדם מתבקש לבטא, עבור אדם אחר לפי בחירתו, מהי המשמעות הכללית המקובלת של המילה, וכן את המשמעות האישית עבורו של כל אחת מהמילים, תוך שימוש בכל כלי ביטוי שנראה לו. אין הגבלת זמן במילוי השאלון. התשובות מועברות לתהליך עיבוד ממוחשב, שמאפיין כל אחת מהיחידות בהתאם לסוגי המשתנים השונים של מערכת המובן. למשל, כשהגירוי הוא "נהר" והתשובה היא "מים שזורמים לאט בעמק", ניתוח התשובה מראה, מבחינת תכנים (ממדי המובן), התייחסות לחומר, פעולה, זמן ומקום. זהו ניתוח מאד חלקי, שמתייחס רק לסוג אחד של משתני המובן, ונועד רק להדגים את התוצר של התהליך. פרופיל המובן של האדם מתקבל על ידי כך שסוכמים את השכיחות של המשתנים שהנבדק השתמש בהם בתשובותיו, ומתחשבים בהם באופן פרופורציונלי מתוך כלל התשובות. פרופיל המובן של האדם נותן מידע לגבי אילו תהליכים קוגניטיביים עומדים לרשות האדם המסוים, ומהם כוחם או עוצמתם היחסית.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5