בין הגדרה עצמית לסנגור עצמי – דילמות העולות מהמפגש בין אנשי המקצוע לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קרן דרור, ענבר ורטהימר-שינה ונצן אלמוג תקציר מטרת הפרק הנוכחי היא להציג את המושגים הגדרה עצמית וזהות מוגבלות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש״ה) ולדון בקשר ביניהם ובין תהליכי סנגור עצמי וקבוצתי. תהליך הסנגור של אנשים עם מוגבלות מתחיל בדרך כלל בשלב אישי של הגדרה עצמית. מירב הסיוע לאדם מצוי במעבר בין תהליך גיבוש הזהות (מי אני?) לפעולה האקטיבית של הסנגור – המוגבלות היא חלק ממני, ואני מסוגל לטעון לטובת עצמי ואף לטובת כלל הקבוצה החברתית אליה אני שייך. עם זאת, תהליכי גיבוש הזהות והסנגור של אנשים עם מש״ה עשויים להיות מורכבים יותר, בהשוואה למוגבלויות אחרות, בשני רבדים. הרובד הראשון קשור לעובדה, שהמוגבלות עימה מתמודד האדם הינה שכלית ומשפיעה הן על יכולתו להבין ולבטא את דעתו, והן על יכולתו של הצוות המקצועי להבין את תהליכי החשיבה שלו, לסמוך עליו בתהליכים אלו, ולתווך עבורו את התהליכים הסנגוריים עצמם. הרובד השני קשור להיעדרו של שיח ) בקרב Disability Identity( מקדים בנושא זהות מוגבלות אנשים עם מש״ה ובפרט שיח חיובי על זהות זו. שיח זה כמעט ואינו מתקיים במעגלי החיים של אנשים עם מש״ה, בשל הסטיגמה הרווחת בחברה (בה יש להכליל גם אנשי מקצוע), הרואה בהם חסרי דעת, מסוגלות או יכולת, כאלו שיש לקבל החלטות עבורם ולעשות בשבילם ובמקומם. 129 4
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5