35 מהדיכאון העמוק שאחז בו. הוא קיבל הזמנה מלונדון לכתוב קונצ'רטו חדש לפסנתר ובעקבות הטיפולים שעבר הצליח להתגבר באופן חלקי על הדיכאון והחל לעבוד על חיבור היצירה שתהפוך אותו בהמשך לאחד המלחינים הידועים והמצליחים 9 ביותר: הקונצ'רטו השני, אותו הקדיש רחמנינוב לרופאו, ד"ר דאהל בהכרת תודה. רחמנינוב עצמו הופיע בביצוע הבכורה ב- , יחד עם אלכסנדר סילוטי שניצח על התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה. 1901 בנובמבר את הפרק הראשון ביצירה חיבר רחמנינוב רק אחרי שהלחין את שני הפרקים האחרים. הפרק נפתח באקורדים בפסנתר, ההולכים ומתגברים ומובילים ישירות לנושא העיקרי המלנכולי המוכר. הנושא השני, הוא נושא רומנטי חולמני. רחמנינוב עושה שימוש באפקטים שונים בהמשך עד לקודה מבריקה של הפסנתר והתזמורת. הפרק השני, האיטי הכתוב בסולם מי מג'ור, משרה אווירה נוגה של געגועים ואופטימיות. לאחר פתיחה קצרה של התזמורת מציג הפסנתר את הנושא העיקרי הכתוב כארפג'יו (אקורדים שבורים). בהמשך, הפסנתר והתזמורת מובילים את חטיבת הפיתוח של הפרק המגיע לשיאו בקדנצה קצרה שלאחריה חוזר הנושא הראשון הלירי הנוגה, עד לסיומו הרגוע של הפרק. הפרק השלישי כתוב בסולם דו מג'ור כאשר לאחר תבנית קצבית קצרה בנגינת התזמורת נכנס הפסנתר בלהט גדול ומוביל לנושא הראשון הריקודי, מלא ברק ולהטוטים. לאחריו מופיע הנושא השני הלירי, שהוא אחת מהמלודיות המוכרות ביותר של רחמנינוב. לאחר קטעי מעבר וחטיבת הפיתוח חוזר הנושא הראשון יחד עם קדנצה מרשימה ומלודרמטית עם סיום מלא הוד והדר ליצירה. 40 בסול מינור לפסנתר ולתזמורת, אופ' 4 קונצ'רטו מס' - אלגרו ויואצ'ה (אלה ברווה) - לארגו – אטקה סוביטו - אלגרו ויואצ'ה נאלצו רחמנינוב ובני משפחתו לעזוב את רוסיה ולהשאיר אחריהם את כל 1917 בעקבות המהפכה הבולשביקית ברוסיה ברכושם. רחמנינוב יצא לסיור קונצרטים בסקנדינביה שלאחריו היגר לאמריקה כדי למצוא עתיד טוב יותר. בשל הצורך להרוויח הרגיש מספיק בטוח כדי לקחת 1926 כסף במהירות, הוא נמנע מהלחנה ומניצוח ויצא לסיבובי הופעות ארוכים כפסנתרן. רק בהפסקה מהופעותיו הרבות ולהתחיל לכתוב שוב. יצירתו הראשונה לאחר מכן היתה הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, שבוצע בביצוע עם המלחין כסולן ולאופולד סטוקובסקי כמנצח על תזמורת פילדלפיה. חיבור היצירה ארך כמעט שנתיים 1927 בכורה בוהגרסה הראשונה היתה ארוכה מאוד. לצערו של רחמנינוב, קבלת הפנים ליצירה והביקורת עליה היו צוננות למדי. רחמנינוב , כדי לקצר את היצירה. זוהי הגירסה שתנוגן בקונצרט זה. המבקרים 1941 ביצע מספר תיקונים ושינויים מאוחר יותר, בשנת שוב קוננו על מבנה היצירה שהיה לא ברור. הקונצ'רטו הרביעי מעולם לא זכה לדריסת רגל ברפרטואר באולמות הקונצרטים וזכה לביצועים מעטים בלבד. ייתכן שהמלודיות המורכבות שבו היו מעט פחות קליטות מן המלודיות של הקונצ'רטי הקודמים שלו, וייתכן כי המבנה שלו היה קשה יותר לתפיסה. הרעיונות המלודיים הרומנטיים שהפכו את רחמנינוב להצלחה שנים רבות לפני חיבור יצירה זו השתנו ללא ספק אך הקונצ'רטו מלא בסודותיו המלנכוליים של המלחין. יצירה זו היתה בעלת חשיבה עתידית ולא רק משום ששיקפה טכניקות קומפוזיציה חדשות, אלא גם מכיוון שהציגה גווני הלחנה חדשים שהושפעו אירוע פתיחה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5