הַכֹּל קוֹל יַעֲקֹב סיפור חיים אישי, משפחתי וארץ ישראלי מפי יעקב (יענק'לה) המאירי (אליוביץ) ב", את הקשר ֹ ק ֲ ע ַ ל קוֹל י ֹ כּ ַ , בבית חולים בעפולה, מתאר בספרו "ה 1935 במאי, 2 , נולד ב-יעקב המאירי ההדוק בינו לאותם ערכים שבשמם הגיעו הוריו החלוצים שעלו ארצה, מתוך ציונות ואהבת הארץ. הוא מספר דרך סיפור חייו, את סיפורםשל סביו והוריו החלוציםשעלו ארצה, וכנגד כל הסיכויים יישבו את הארץ. את סיפורה של יבנאל, ואת הקמתה של פרדס חנה תוך שהוא נותן מקום של כבוד בספרו למתיישבים הראשונים. הוא מספר על חריצותם ומאבקם היום יומי בקשיים שבהקמת המדינה. יעקב נולד בזמן שהמנדט הבריטי עדיין שלט בארץ, חייו היו שזורים בכל הצמתים שעברו על העם היהודי בארץ: מלחמת העולם השנייה, עידן המחתרות, תקופת הצנע, כ"ט בנובמבר והכרזת המדינה. יעקב מטיב לתאר את בעלי המלאכה והכלים שהשתמשו בהם באותה תקופה. את סיפור הולדתה של מדינת ישראל, על המאבקים הפוליטיים הפנימיים בנוסף למלחמה המתמדת עם האויבים שמסביב. ביושר פנימי מדהים יעקב מכה על חטא הטעויות שהדור שלו עשה בדרך קליטתם של העולים החדשים ועל היוהרה של בני דורו "הצברים". אחת הסיבות לכתיבת ספר זה, ואולי העיקרית שבהן, היא המטרה שיעקב הציב לעצמו – להנציח את מה שהיה ואיננו עוד. הפרק שעוסק בחיי המושבה פרדס חנה מוקדש במיוחד ל"בית הראשוניםפרדס-חנה". הוא מעיד על עצמו: "שפר עלי גורלי שנולדתי, גדלתי וחייתי בתקופה, שלעניות דעתי, היא התקופה ד להיסטוריה הישראלית, ֵ המעניינת ביותר בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל. אני מרגיש שותף וע ממש תוך כדי התהוותה." ניתן 14 בפרק מיוחד הואמתאר את לימודיו בבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל". דרך עיניו של ילד בן לראות איך התנהלו הלימודים באחד מבתי הספר החקלאים הראשונים והחשובים במדינת ישראל. ם", השרות הצבאי בנח"ל, שתחילתו בעזרה ֶ ל ֶ ת ַ בהמשך הוא מספר על הקמת גרעין הנח"ל "בּ להתיישבות המדוללת בעין גב וסופו בניר אליהו. יעקב מספר על האהבות הראשונות במבט עצמי חודר תוך שהוא לא חוסך בביקורת עצמית על השגיאות שעשה כגבר מתבגר ועל על הלקחים שלמד. הוא מספר על שירות המילואים ומלחמות ישראל שבהן השתתף, על רוח ההתנדבות, הן במשטרה והן כנאמן ניקיון. , שהפכו אותם לסבתא וסבא גאים נעם ושגית ולילדיו תלמה כהןפרק ספוג באהבה מוקדש לרעייתו ומאושרים. הפרק המתאר את היציאה לגמלאות, הפרישה מאגד, והעבודות שהוא המשיך לעבוד בהן שנים רבות לאחר הפרישה, ממחיש את אותה רוח של נתינה שספג מבית הוריו ואותה הנחיל לילדיו לתת ולהתנדב כל זמן שאתה יכול ולא על מנת לקבל פרס. בכל אחת מהתחנות יעקב צבר חוויות רבות, חוויות שהצטלבו בהיסטוריה הארצישראלית, ודרך סיפורן של החוויות הוא מודה על ההזדמנות ועל הזכות לשתף אתכם הקוראים בסיפור חייו. ."זכיתי להיוולדבזמן הטובביותר ובמקוםשהכי טובלחיותבו"לסיום, יעקב מעיד על עצמו: יעקב המאירי הכל קול יעקב // סוויטה נוסטלגית נאוה גפן נאוה גפן סוויטה נוסטלגית // דרכן של ביוגרפיות ושל אוטוביוגרפיות, להיות כתובות צעד אחר צעד. לידה, ילדות, לימודים, בגרות, זוגיות, הורות ועבודה ועשייה והדרך ממשיכה, מתפתלת, מסתחררת. בתפרים שבין הפרקים נמצאות אמיתות קטנות, קשרים בלתי נראים שמתגלים ככל שהסיפור מתקדם. ונדמה לעולם שכך צריך אדם לספר את עצמו לעולם – לפי הסדר. אלא שדרך האמת היא שאין אנחנו זוכרים את עצמנו לפי הסדר. הזכרונות שלנו אינם לינאריים, אינם מסופרים מפינו באופן כרונולוגי. הם עולים בנו ללא סדר, בערבוביא – כאן מחשבה בעקבות שם של רחוב, שם זכרון שעולה משיר עלום, כאן פנים שמזכירות לנו אהבה ישנה, שם מחשבה אבודה שחוזרת אלינו בשל קבוצת ילדים שחוצה את הכביש. אנשים בונים עצמם מסיפורים קטנים וחלקיקי אבק של זכרונות, שמתחברים זה לזה בחוטי פלא בלתי נראים. ולכן בחוכמה עשתה נאוה, שמסרה לנו את עצמה, כך, בדרך האמת, במאה ואחד סיפורים, שמגלים לנו אותה טיפין, ולא באוטוביוגרפיה יבשה וארוכה. נפש סוערת ומלאת רבדים ראוי לה שתסופר כמו בפגישה ארוכה על קפה שבה עולה לרגע זכרון אחד ואז אחר ואז שלישי שבכלל קדם לשניהם, כך אנחנו מגלים את הכותבת. כך מתגלות אהבות, כאבים, אמונות ומחשבות, התלהבות נעורים שוכנת לצד תובנה מבוגרת יותר ורגעי כאב נעטפים בצחקוקי ילדות. וכך אפשר לקרוא – בפגישה ארוכה אחת, או בפעמים רבות שבהן נפתח בעמוד אקראי כל פעם ונגלה משהו חדש בכל פעם. כך אנחנו גם מכירים ומגלים אנשים בחיים האמיתיים – מפה ומשם, מאז ומעכשיו. והפסיפס, יוצר תמונת חיים, אליה ניתן לחזור שוב ושוב, כי האדם הוא מאורע מדהים וחד פעמי שניתן לפגוש שוב ושוב, ולאו דווקא סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. יואב בלום חיי 1922-2017 אליהו ניר י אני ציירה: מרים ניר ישראל. הרמב"ם, , עלה נין ם ובעיר סבו מצד ירושלים הצלבנים, ם בארץ, ישראל, , וסיפור בפורעים הוא אחד לתה של מרים תו 1922-2017 אליהו ניר | חיי מי אני דניאל בר-קט בנתיבי חיי דניאל בר-קט, יליד הארץ, מתאר בספרו "בנתיבי חיי", את הקשר ההדוק בינו לאותם ערכים שבשמם הגיעו הוריו החלוצים שעלו ארצה, מתוך ציונות ואהבת הארץ. דני מספר דרך סיפור חייו, על הולדתה של 29 מדינת ישראל, על שירות ומסירות של שנים בשירות המדינה, על נחישותו ועבודתו ב"אגד", על שירות המילואים ומלחמות ישראל שבהן השתתף וגם נפצע. פרק מיוחד מוקדש לשואה ולקורות משפחתו מצד אביו שכמעט אף אחד מהם לא שרד את השואה. מנער שבביתו סירבו לדבר על השואה, ושהיה מספר בדיחות שחורות, ועד למאורעות מדהימים המתוארים בספר זה שהביאו אותו לחוות בצורה משונה את מה שקרה לסבו בנקודת הגבול ליד הרי הטטרה סמוך לגבול עם פולין, ששנים קודם אביו אמר לו בטיול משותף: "לשמה עם סוסים לא יגררו אותי לעיירה טופולאצ'אני!!!". דני ביקש שבספרו יהיה גם פרק שיהיה מוקדש למשפחתה של רעייתו וחברתו לחיים רוני, שבו היא תגולל את סיפורה על משפחתה. הפרק המתאר את היציאה לגמלאות, הפרישה מאגד, והעבודות שהוא המשיך לעבוד בהן שנים רבות לאחר הפרישה, וההתנדבות, ממחיש את אותה רוח של נתינה שספג מבית הוריו ואותה הנחיל לילדיו, לתת ולהתנדב כל זמן שאתה יכול ולא על מנת לקבל פרס. טיוליו בעולם, לא מצאו ביטוי בספר זה שכן היריעה קצרה מלספר על כל אותם מקומות ארצות. הסקרנות והאהבה 60- שהם ביקרו בהם. דני מעיד על עצמו שרוני והוא ביקרו ביותר מ לחקור ולטייל, הביאה אותו כמעט לכל נקודה שעל הגלובוס. פרק ספוג באהבה מוקדש לילדיו: דאפי, אילן ושרון, ולעשרת נכדיו. דניאל בר-קט בנתיבי חיי בנתיבי חיי דניאל בר-קט רפאל שמיר זכרונות זכרונותרפאל שמיר // נולד רפאל )רפי( שמיר בירושלים כבן חמישי משבעה ילדים שנולדו למשפחת מזרחי. אחיו שמואל והוא החליפו את שם משפחתם ממזרחי לשמיר בגלל נסיבות דרמטיות במלחמת העצמאות. אך שינוי השם לא הסיט אותם מחקירת שורשי המשפחה והיאחזותה בירושלים מגירוש ספרד לאורך כל הדורות ועד היום. תוצאות החקירות האלה מובאות בספר, יחד עם הרבה וסיפורים מאוד זיכרונות משפחתיים, חינוכיים, מקצועיים ופוליטיים. תחילת הסיפור בהובלתו של רפי על "אמבולנס" עגלה לבית החולים של ד"ר טיכו, והמשכו בזיכרונות מהחדר התימני, מההגנה, המפגש המבורך עם ורדה, רעייתו וחברתו לאורך נישואים שבעים שנות מאושרים, והמשכו בעבודתו כעורך דין בוגר המחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. הזיכרונות מתארים תמונה אישית ומשפחתית, המאורעות היסטוריים בארץ לפני הקמת המדינה, השלטון העותומאני, מלחמת העולם הראשונה, הכיבוש הבריטי, עליית יהודים והשתלבותם בארץ, ועוד. הספר נועד מלכתחילה לבני המשפחה אך אפשר שגם קוראים אחרים ימצאו בו עניין. ה: באוהל משה“ שמואל לוי החיים על פי שמוליק אומנות כמנוף לחיים יעקב קדוש בירושלים, למשפחה בת 1947 יעקב נולד בשנת נכנס 14 עשר נפשות בשכונת גבעת שאול. בגיל כחניך באגד לאחר שהתייתם מאביו והחל לעזור בפרנסת המשפחה. נישא לדליה ונולדו לו שלוש בנות, 1971 בשנת עבר עם משפחתו לקריית אתא, עבד 1977 בשנת במוסך עיר גנים עד ליציאה לגמלאות. עם השנים התגלה כשרון חבוי בכתיבת שירה, בעבודות יצירה, פיסול במתכת ובעבודות ויטראז׳. לאורך השנים המשיך ופיתח את כישרון הכתיבה לצד עבודות פיסול בעץ וציור בשמן. כחלק מהתפתחותו כאומן משתתף יעקב בחוגי ציור ופיסול ועבודותיו עם השנים הלכו והתפתחו. יעקב קדוש אומנות כמנוף לחיים // מעבר לאופק הלל לוריא השורד האחרון סיפור חייו של יצחק כהן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5