)1901-1813 ( ג'וזפה ורדי שלוש האריות בקונצרט שלפנינו לקוחות מתוך אופרות שכתב ורדי בתקופה ששמו היה למותג בינלאומי. הצגות הבכורה שלהן התקיימו מחוץ לאיטליה: "כוחו של גורל" הוצגה לראשונה בתיאטרון הקיסרי בסנט פטרבורג בשנת ; הצגת הבכורה של "דון קרלו" התקיימה 1862 והצגת הבכורה של "אאידה" 1867 בפריז בשנת .1871 התקיימה בקהיר בשנת שלוש האריות מושרות בנקודות מפנה בעלילת האופרות. רגעים של דרמה צרופה שבה הגיבורה, זמרת הסופרן, ניצבת לפני מעשה או לפני רגע מכריע שבעקבותיו ישתנו מהלכי העלילה. שלושתן אינן מייצגות רגש חד משמעי אלא עיקרן דילמה בה הגיבורה נמצאת. היא האופרה היחידה של ורדי "כוחו של גורל" שכותרתה משקפת רעיון מופשט. השם משקף את הדרך שבה כוחו של גורל רודף את גיבורי האופרה. לאונורה, גיבורת האופרה, הייתה אמורה לקשור את חייה עם אלוורו, שבשוגג הורג את אביה. מדובר בפליטת כדור שהופכת באחת לציר המרכזי בעלילת האופרה. במאמץ חסר תקווה לכפר על חטאה ומתוך אמונה שאהוב לבה אינו בין החיים, לאונורה הסתגרה במערה סמוכה למנזר ושם היא מוצאת מדי יום מנת לחם. היא אינה רואה כל נפש חיה, ואינה יודעת "שלווה, מי דואג למזונה. קולה, בתחילת האריה , נשמע כאילו בוקע מתוך אותה מערה. שלווה" בהמשך האריה היא יוצאת מהמערה וכתמיד שבה לדרוש באהבתה ובחטאה - היא פונה לשמיים ומבקשת "שלווה, שלווה, אלוהי, גורל אכזר מאלץ אותי לסיים כך את חיי." ורדי עצמו כינה את האריה 'מלודיה' ואחד המבקרים גרס שהאריה דומה ל"אָוֶוה מריה" של שוברט. , ככל הנראה האופרה הפופולרית ביותר אאידה של ורדי, הוצגה לראשונה במצרים, לא כאירוע לפתיחתה של תעלת סואץ, כפי שרבים נוטים לחשוב, וגם לא בחנוכת בית האופרה בקהיר. המבנה של האופרה שמרני ומזכיר את הגרנד אופרה של תחילת המאה התשע־עשרה, ועלילתה מבוססת על התרבות המצרית. האלה איזיס בחרה ברדמס כמפקד החדש של צבא מצרים. הכמרים מלווים אותו למקדש לקראת קבלת התפקיד באופן רשמי. כשהמוני המצרים , אאידה 'חזור כמנצח'מברכים אותו בברכת מצטרפת אליהם, אבל ברגע שבו המלים נפלטות משפתיה, היא מבינה את חומרת דבריה או משאלתה הכמוסה. רדמס, אהוב ליבה, שלניצחונו דקות 24־ כ אריות מתוך האופרות "אאידה", "דון קרלו" ו"כוחו של גורל" חזור כמנצח (מתוך "אאידה") אתה היודע את הבלי עולם (מתוך "דון קרלו") שלווה, שלווה (מתוך "כוחו של גורל")
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5