)1904-1841 ( אנטונין דבוז'ק ("מן העולם החדש") 9 ' אם כי הסימפוניה מס היא המפורסמת מבין הסימפוניות של דבוז'ק, מוזיקאים רבים רואים בסימפוניה ב־רה מינור, , את הטובה בסימפוניות של המלחין יליד 70 ' אופ בוהמיה. סימפוניה זו היתה ידועה במשך זמן רב , פשוט בשל העובדה כי היתה 2 ' כסימפוניה מס הסימפוניה השנייה שראתה אור בדפוס, אך למעשה היא השביעית במכלול תשע הסימפוניות שדבוז'ק הלחין. בסימפוניה זו שאף דבוז'ק להתעלות על כל הישגיו הקודמים בתחום הסימפוני. סיבות אחדות ,1884 גרמו לכך. אחת מהן היתה מינויו, ביוני כחבר כבוד בחברה הפילהרמונית של לונדון, שאף ביקשה ממנו להלחין סימפוניה חדשה. בקשה זו אך הדגישה את המעמד הבינלאומי שדבוז'ק החל לבסס לעצמו, והוא יִחֵל להעמיקו באמצעות יצירתו החדשה. גורם נוסף שהצית את שאפתנותו של דבוז'ק היה הרושם העז שהותירה בו נגינת הבכורה של הסימפוניה השלישית מאת ברהמס בדצמבר . דבוז'ק סבר כי השלישית של ברהמס היא 1883 הגדולה בסימפוניות של זמנה והשתוקק לחבר יצירה בעלת שיעור קומה דומה. הוא רצה להוכיח קבל עם ועולם כי גם בוהמיה יכולה להצמיח ברהמס משלה ולא רק מלחין לאומי, אך מאידך ביקש להישאר נאמן למורשת הבוהמית. לבסוף, כמלחין צ'כי המעורב עמוקות בתחיית התרבות הצ'כית, ביקש דבוז'ק להעשיר את הרפרטואר הסימפוני הצ'כי בסימפוניה בעלת ניחוח בינלאומי ולאומי כאחד. כתוצאה מכל זאת חדורה הסימפוניה השביעית בנימה דרמטית, לעתים אף טרגית, וריגשית עד מאוד. דבוז'ק עצמו התוודה כי עז היה רצונו להדהים את העולם ביצירה זו ובמכתב לידיד כתב: "בכל מקום שבו אני נמצא, איני חושב על דבר מלבד יצירתי, המוכרחה להיות יצירה שתרעיד את העולם, ובעזרת האל אכן תהיה כזו" 13 דבוז'ק עסק במלאכת הלחנת הסימפוניה בין . ביצוע הבכורה התקיים 1885 במרץ 17־ בינואר ו באפריל אותה שנה, כשהמלחין 22־ בלונדון ב מנצח על החברה הפילהרמונית של לונדון. שנתיים לאחר מכן היא נוגנה לראשונה באירופה, כשהַנְס ריכטר ניצח על הפילהרמונית של וינה, זכתה היצירה 1889 אך רק בשלהי אוקטובר לניצחון אמיתי, כאשר הַנְס פוֹן בּילוֹב ניצח עליה בשני קונצרטים בברלין. שני ביצועים אלה כה נגעו לליבו של דבוז'ק, עד כי הדביק תמונה של פוֹן בּילוֹב על עמוד השער של כתב היד של הסימפוניה וכתב מתחתיה: "התהילה כולה שלך! אתה הפחת חיים ביצירה!". הפרק הראשון נפתח במלמולים של הקונטרבאסים, הטימפני והקרנות בצלילים נמוכים ועמוקים. הם מחזיקים ממושכות את הצליל רֶה, שמעליו מפלס את דרכו ומתפתל הנושא הראשי. אחרי פיגורציות נסערות נשמעת, כניגוד, נעימה מלודית וחיננית בנגינת כלי הנשיפה מעץ. כל אלה מתפתחים לשיא שבפיסגתו שבים ומופיעים הנושאים הפותחים. הפרק מסתיים, כפי שהחל, בדעיכתו של הנושא הראשי מעל לצליל רֶה נמוך ארוך ומוחזק. דקות 40־ כ 70 ' ב־רה מינור, אופ 7 ' סימפוניה מס אלגרו מאסטוזו פוקו אדג'ו סקרצו: ויווצ'ה פינלה: אלגרו
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5