sipur

ידידי, אני מבקש לחלוק עימכם את תחושותיי עם סגירת מעגל בחיי. אני מבקש לשתף אתכם בהרגשה שאני חש, הרגשה של הגשמת שליחות, שכן סיימתי את המשימה שנטלתי על עצמי - הנצחת קהילת יהדות אוסטרוביץ-קלצקי שבפולין. חלפו כשנתיים מאז לקחתי על עצמי משימה כבדה וחשובה: איסוף וקיבוץ שמות של אנשי הקהילה הקטנה שנמחקה ע"י הצורר הנאצי. הייתה זאת משימה קשה!!! עבורי הייתה המשימה קשה שבעתיים, שכן הייתי צריך להתגבר על עכבות, לחזור לזיכרונות העבר, שמטבע הדברים העדפתי לשכוח, למרות שהם, הזיכרונות, לא מרפים ממני מאז אותה שואה ארורה. גביית העדויות וקיבוץ השמות הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית שכן, מתוך קהילה מפוארת נותרו כיום בחיים רק קומץ בודד. היה לי ברור כי עלי להתגבר על הקשיים ולגייס את כל כוחותיי, שאם לא כן, תישכח ככל הנראה הקהילה הזאת ולא יהיה מי שיזכור אותה, דהיינו זיכרונה יאבד לעד, ולדורות הבאים לא יהא כל זיכרון או מידע ממש. אשר על כן, פניתי ל״יד ושם״ ובעזרתם המופלאה של משה פרידמן, ואסנת אופירה - התחלנו במלאכת קודש של איתור ורישום. אספתי עדויות, רשמנו שמות, דליתי שמות מזיכרוני, יצרתי קשר עם שארית הפליטה, שמות של גברים נשים וטף מהקהילה שלי, אנשים תמימים וטהורים 1686 ובכוחות משותפים הצלחנו לאסוף ד״, ולאחר מכן הקמנו את ֵ שהושמדו בשואה על ידי החיה הנאצית. העלינו את הרישום תחילה על גבי ״דפי ע אנדרטת ההנצחה ואת לוח הזיכרון במערת הזיכרון ב״יד ושם״. ד״, הועלו לאתר האינטרנט של "יד ושם״ - ושם "יזכרו!!! ולעולם לא ישכחו!" ֵ שמות אלה שנרשמו ב״דף הע - השמות הללו הינם עדות לקהילה מפוארת שהייתה ונמחתה ביד מרצחת, פושעת וזדונית של הצורר הנאצי. טקס ההנצחה המרגש של הסרת הלוט מהאנדרטה ולוח הזיכרון חתם את מפעל ההנצחה שלי. תחושות של גאווה ליוו אותי, גאווה על כי הצלחתי להנציח את זיכרונם של אנשי הקהילה לזיכרון עולם, את שמם של שכני, חבריי, ומשפחתי. היה זה מסע חשוב מאין כמוהו אל תוך נבכי העבר, מסע שהעסיק אותי במהלך השנתיים האחרונות ועתה תם ובא אל סיומו. איסר גרבר הנצחת קהילת יהדות אוסטרוביץ-קלצקי 70