sipur

נחמן אלמן )ה-"גיובי"(, והורה לו לתת לי להתרחץ, ואיים עליו ששערה מראשי לא תיפול. אני לא יכול לתאר את ההרגשה של רחצה ותגלחת לאחר כל כך הרבה שבועות של מנוסה". "בחלוף כשבוע לסק חזר עם בגדים נקיים, ענד על צווארי צלב, ואמר לי שמהיום שמי הוא יוזק, ואני בעצם פולני שבורח מהגרמנים שרצו לקחת אותי לעבודות כפיה. נפרדתי משומר היער שהשתכנתי אצלו, ולסק ואני הלכנו לפגוש את קבוצת חבריו הפרטיזנים. ומאז הוצגתי בתור יוזק. סיפור כיסוי זה שימש אותי עד סוף המלחמה". "יצאתי עם קבוצת הפרטיזנים לפעולות כנגד הגרמנים, אספנו נשקים מהגרמנים שהרגנו. בין היתר הקבוצה פעלה כנגד גרמנים שהתחברו לנשים פולניות. כאמור הקבוצה הייתה ימנית מיליטנטית - הם רצו את פולין נקייה מגרמנים וגם מיהודים. די פחדתי להיות איתם, היה ברור שבמוקדם או במאוחר הם יגלו שאני יהודי, והם לא יהססו לתקוע בי כדור. באחד הימים אמרתי להם שאני מתגעגע למשפחתי שאותה לא ראיתי כבר הרבה זמן, ושאני קופץ לחופשה קצרה על מנת לפגוש אותם. כמובן שלא חזרתי אליהם. מאז לא ראיתי שוב את לסק וחבריו". "נפרדנו כשאני נמצא באמצע היער, פניתי מזרחה, הכוונה הייתה להתקדם מזרחה, ידעתי שמעבר ליער נמצא הצבא הרוסי, אבל יהודים 12 הבעיה הייתה איך לשרוד את היער. ידעתי שחבורה של שברחו בזמנו מהגיטו הקטן נרצחו על ידי הפרטיזנים הפולנים ביער וביניהם היה גם נחמן אלמן, "פלשר" ששימש כמרפא. 37