sipur

מחנה העבודה הועברנו למחנה העבודה 1943 "במחצית השנייה של שנת בכפייה "צ'נסטוצ'יצה". המחנה שכן באמצע שדה מבודד, היו יהודים, שישנו 250- בו מספר צריפים כשבכל צריף שוכנו כ על דרגשי עץ בעלי שלוש קומות. המחנה היה מגודר בגדרות תייל, כל כמה מטרים היה מוצב מגדל שמירה, ושוטרים אוקראיניים מלווים בכלבים סיירו מסביב לגדרות. שביל הגישה היחיד היה מסוגר בשער ענק ודרכו בליווי שוטרים יהודים הולכנו מידי בוקר וערב למפעל לעבוד אצל גורניאק." 48 או 24 "היינו צריכים לשנע כבול. עבדנו ללא הפסקה שעות ועשינו זאת בידיים חשופות". נזכר איסר: "היינו שלושה יהודים, כאשר עליתי על קרון הכבול )קוקס(, ההר שנערם שם היה גבוה מן הקרון, אי אפשר היה לפתוח את דלת הקרון. הבאנו קרש ועגלה וניסינו למלא את העגלה בכבול. כשכל אחד מסתכל על השני בחוסר אונים, היינו אובדי עצות, פחדנו לטפס על הקרון, כי בקלות יכולנו להחליק ולשבור את המפרקת. חשבנו שאם הקרון היה מוזז מעט היה נוצר מרווח שהיה מאפשר לנו לפרוק את הכבול. בלית בררה נגשתי לבקש מהמכונאי הגוי שעבד במקום, שבמקרה הכרתי אותו, שיזיז מעט את הקרון על מנת שנוכל לפרוק את הכבול, הוא הביט בי ואמר: ״הרי אתה יודע שאסור לי לעשות את זה, אך מכיוון שאני ממילא צריך להזיז מספר קרונות ריקים, באותו זמן אזיז גם את הקרון שלכם". שניים, ועשינו את זה 12 "למדנו לעבוד עם קלשון בעל טוב יותר מהגויים למרות שלא היה לנו שום ניסיון קודם בעבודה מסוג זה. גורניאק ראה והבין את היכולות שלנו, היינו קבוצה של יהודים צעירים ונקראנו ע"ש הגוי שהיה אחראי עלינו קבוצת "קאלאסה". 31