sipur

"אבא כבר נותר ללא עבודה, כי הגויים כבר לא פקדו את המתפרה שלו לשם תפירת חליפות, ופרנסת המשפחה נפלה על כתפיי, בהיותי הבן הבכור. כדי להביא אוכל חייב הייתי לצאת מהעיר, כך שלא נותרה לי ברירה אלא להסיר את סרט מגן הדוד מזרועי ולהתחזות לפולני, רכבתי על אופניים לנהר הוויסלה, כדי להביא דגים, נסעתי לעיירות הסמוכות להביא חיטה או כל סחורה אחרת שנוכל לסחור בה ושתעזור לנו להתקיים. ידעתי שאם אתפס חיי שווים כקליפת השום. עברתי את מסילת הרכבת שהייתה מגודרת בכבלים, ששימשו להגנת האנשים מפני הרכבות החולפות. הייתי ק"ג על הרמה והסבל של אופניים, וכך 60-80 מעמיס רכוב חזרתי לאוסטרובצה עמוס בשקים. באחת הפעמים ביום שלג מקפיא, ראיתי גרמנים מרחוק והללו החלו להתקרב לעברי, זכור לי שברחתי מהם במהירות מטורפת, וכשהגעתי לכבלים שהיו לפני פסי הרכבת, הנפתי את האופניים ושקי הקמח, ובכוח שלא שיערתי שמצוי בתוכי, הטלתי אותם מעבר לכבל ולפסי הרכבת, ובשארית כוחותיי נמלטתי בחזרה לעיר. כשהגעתי הביתה החבאתי את האופניים, השקים הוסתרו וחולקו בין השכנים ועד שהגיעו הגרמנים לא נשאר סימן וזכר ממעללי". 22 צינה שרמן הסבתא של איסר פולה הבת של צינה ויוסף שרמן - דודתו של איסר