760 דורית ברק, דורית ושלר וכרמית-נעה שפיגלמן לכך להחליט, באם להשאירו או להוציאו מרשות הוריו. ) אף היא פרסמה מאמר בעברית, השם את הזרקור על 2020 רוטלר ( היעדר מדיניות מוצהרת בנושא ההורות של אנשים עם מוגבלויות, ולכן לא קיימים, כמעט בכלל, שירותים מיוחדים, מחקר, או תקציבים המיועדים לתחום זה. בפועל, המדינה נוקטת מדיניות שלילית כלפי הורים עם מוגבלויות, המגבילה הורות של אנשים עם מוגבלויות בכלל, ואנשים עם מוגבלות שכלית בפרט. אנשים עם מוגבלות שכלית חווים הגבלות מוסדיות ורפואיות על הבאת ילדים לעולם, כגון: הסדרי מגורים שאינם מאפשרים קיום יחסים זוגיים ויחסי משפחה, מתן אמצעי מניעה באופן שגרתי וללא התייחסות מספקת לרצונם, והתניית קבלת טיפולי פוריות במבחנים קוגניטיביים ופסיכולוגיים; יחס שלילי בהליכי משמורת, וכן שיעור גבוה יחסית של ילדים להורים עם מוגבלויות המוצאים מהבית, כפי שנסקר קודם לכן. כאמור, בשנים האחרונות גוברת בישראל ההתעניינות בתחומים הנוגעים להורים עם מוגבלות שכלית ולילדיהם. התעניינות זו באה לידי ביטוי במחקר ובפרקטיקה, כפי שנסקר בפרקים הקודמים. סיכום והמלצות מסקירת הספרות עולה, כי הידע שהצטבר עד כה על הורים עם מוגבלות שכלית וילדיהם משקף תמונה חלקית, כאשר תמונה זו מתבססת ברובה על מדגמים יחסית קטנים של הורים עם מוגבלות שכלית, בפרט בארץ. מעבר לכך, חסר ידע על ההשפעה של מאפיינים שונים של ההורה, הילד, המשפחה והסביבה על ההורים עם מוגבלות שכלית וילדיהם ). מעבר לכך, מרבית המחקרים Llewellyn & Hindmarsh, 2015( מתבססים על שימוש בנתונים מדו"חות של שירותי תמיכה פורמלית בהורים אלה, ומכאן שהם מתייחסים רק לחלק מאוכלוסייה זו, בעוד שרוב ההורים עם מוגבלות שכלית אינם נעזרים בשירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות שכלית, מתוך חשש של סטיגמה והוצאת הילדים מחזקתם, כך, שמשפחות רבות נעדרות מהמחקר בתחום .)National Council on Disability, 2012( לאור זאת, מומלץ בעתיד לפתח כלים לאיסוף שיטתי של נתונים על הורים עם מוגבלות שכלית וילדיהם, על מנת לאמוד את היקף האוכלוסייה, לפרסם את הנתונים ולהביאם לידיעת הציבור והרשויות. בנוסף, מומלץ לבצע מעקב שיטתי אחר פסקי דין בדבר הוצאת ילדים להורים עם מוגבלות שכלית מחזקת הוריהם, ובכלל זה, מחקר שיבחן את השיקולים והנימוקים
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5