757 הורים עם מוגבלות שכלית וילדיהם חברתיות משפרת פרקטיקות של הורות טובה אצל הורים עם מוגבלות שכלית, וכי תמיכה חברתית תורמת באופן משמעותי לרווחת הילד Collings et al., 2017; Llewellyn & Hindmarsh, 2015; Collings &( ). תמיכה חברתית יכולה להיות Llewellyn, 2012; Wade et al., 2008 פורמלית, זו המסופקת על ידי נותני שירות (בשכר) המועסקים על ידי הממשלה או עמותות וארגונים נותני שירות, או תמיכה בלתי פורמלית, המוענקת על ידי הסביבה הקרובה לאדם, קרי בני משפחה וחברים .)Traustado´ttir & Sigurjo´nsdo´ttir, 2008( תמיכה פורמלית הניתנת על ידי המדינה באה לידי ביטוי בעיקר דרך הקשר עם עובדי הרווחה. נמצא, כי שירותי הרווחה ממלאים תפקיד חשוב בחייהם של הורים עם מוגבלות שכלית, ובעיקר בחייהם של הורים ללא תמיכה, דהיינו, אימהות חד-הוריות או כאלה שהרשת החברתית שלהן מצומצמת ). אולם, Llewellyn & McConnell, 2002; Llewellyn & Hindmarsh, 2015( בשל המחסור במשאבים, רשת התמיכה הפורמלית נוטה להיות זמנית, Ehlers-Flint, 2002; Llewellyn & McConnell,( שברירית ובלתי יציבה .)2002, 2004 מעבר לתמיכה הפורמלית, המחקר מצביע על חשיבותה של רשת התמיכה הבלתי פורמלית, ובפרט המקום של המשפחה המורחבת בבניית החוסן הנפשי של ילדים להורים עם מוגבלות שכלית. כמו כן נמצא, כי התקשרות של הילד למבוגר אחד לפחות, בנוסף להוריו עם המוגבלות, .)Booth & Booth, 1998( יכולה לפצות על הכישורים המוגבלים של הוריו שגודלו 25-31 מחקר אחר שנערך בפולין וכלל ילדים בוגרים בגילאי על ידי אימהות עם מוגבלות שכלית, הצביע על חשיבות התמיכה של הרשת החברתית הבלתי פורמלית, בעיקר של סבים וסבתות, בעיצוב חוויות הילדות והמשמעות שהילדים נותנים למוגבלות של הוריהם .)Wołowicz-Ruszkowska & McConnell, 2017( ) חקרה את מקורות התמיכה של הורים Llewellyn, 1995( לוולין עם מוגבלות שכלית ומצאה, שבדומה לאוכלוסייה הכללית, הורים אלה ביקשו עזרה בלתי-פורמלית קודם כל מבני הזוג, לאחר מכן מהמשפחה המורחבת ורק לבסוף פנו לעזרה פורמלית מאנשי מקצוע. מחקרים אחרים מצאו, שמידת התמיכה משתנה בין המשפחות: ישנן כאלה המקבלות תמיכה רבה, ואחרות מקבלות עזרה מועטה או כלל לא. רוב העזרה שסופקה על ידי קרובי המשפחה הייתה אינסטרומנטלית וכללה עזרה בקניות וסידורים, ובמידה פחותה בסיוע במטלות הקשורות לטיפול
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5