753 הורים עם מוגבלות שכלית וילדיהם ). כמו כן, חסרים משאבים הנדרשים להפעלת McConnell1 et al., 2017( השירותים הנחוצים. כך, גם כאשר אנשי מקצוע מעוניינים להפנות הורים עם מוגבלות שכלית ואת ילדיהם לשירותי ייעוץ ותמיכה, אין להם מה Goodinge, 2000; National Council on Disability, 2012;( להציע .)Strnadová et al., 2017 תוכניות התערבות להורים עם מוגבלות שכלית החלו אנשי מקצוע וחוקרים במספר 20 החל משנות השמונים של המאה המדינות במערב לפתח מערכי התערבויות לשיפור כישורי ההורות של הורים עם מוגבלות שכלית, ולהעריך את השפעותיהם. עד היום נערכו למעלה מחקרים על התערבויות שפותחו עבור הורים עם מוגבלות שכלית 30 מ- ). התכניות התמקדו במגוון תחומים McConnell1 et al., 2017( וילדיהם והפעילו טכניקות שונות, כפי שיתואר להלן. ראוי לציין, שמרבית התכניות ממוקדות בשיפור כישורי הורות ובכך מאמצות למעשה את הגישה האינדיבידואלית והשיקומית למוגבלות, לפיה ההורים נדרשים להתאים את עצמם לדרישות החברה. יחד עם זאת, בשנות האלפיים החלו לפתח גם תכניות בהשפעת הגישות הביקורתיות החברתיות למוגבלות המשתפות את ההורים בתהליך, מדגישות הגדרה עצמית וסנגור עצמי של ההורים, ושמות את הדגש גם על מקורות תמיכה להורים. להלן נדגים את הסוגים השונים של תוכניות ההתערבות. חלק גדול מן התוכניות התמקד בכישורי הורות, כולל רגישות הורית וטיפול בילדים. התוכניות שהתמקדו בשיפור רגישות הורית התייחסו בעיקר לרגישות הורית של אימהות עם מוגבלות שכלית כלפי ילדיהן. לדוגמא, בקנדה פותחה תכנית אשר התנהלה בבתי האימהות וכללה הוראות מילוליות, הדגמה ותרגול של ביצוע פעולות ביחס לתפקיד ההורי. נמצא, כי ההתערבות הגבירה אצל האימהות גילויי חיבה פיזיים והרעפת מחמאות כלפי הילד. כתוצאה מכך, גם חל שיפור תקשורתי אצל ילדים עם עיכוב שפתי. כמו כן, ניכר כי הייתה הכללה של הלמידה לכישורים חדשים: משחק עם הילדים ומיומנויות ). בהולנד נעשתה התאמה של Feldman et al., 1989( של טיפול בילד תכנית מבוססת ראיות, שיועדה לקדם רגישות הורית אצל הורים ללא מוגבלות שכלית, כדי להפחית לחץ הורי ובעיות התנהגות אצל הילדים. במסגרת התאמת ההתערבות להורים עם מוגבלות שכלית, התקיימו מפגשים בפרקי זמן קצרים יותר למשך שלושה חודשים. בכל 15 בבתים מפגש צולם ההורה במהלך אינטראקציה עם הילד בפרקטיקות יומיומיות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5