752 דורית ברק, דורית ושלר וכרמית-נעה שפיגלמן )2009 בוגרים להורים עם מוגבלות שכלית גילו חוסן נפשי (ושלר, ) הראה, Weshler, 2019( ). מחקרה של ושלר Booth & Booth, 1998( כי תמיכה חברתית מדמויות מפתח (כמו: שכנים, מורים, מדריכים) ובפרט מהמשפחה המורחבת, תרמו לשביעות רצון מהחיים ובריאות נפשית בקרב ילדים להורים עם מוגבלות שכלית. הוצאת הילדים מחזקת הוריהם מחקרים מצביעים על שיעורים גבוהים ובלתי פרופורציונליים של הוצאת Booth et al., 2005; Kay,( ילדים מחזקת הורים עם מוגבלות שכלית 2009; LaLiberte et al., 2017; Llewellyn & Hindmarsh, 2015; McConnell, et al., 2011; McConnell & Llewellyn, 2000; National Council on Disability, 2012; Swain & Cameron, 2003; Tøssebro Feldman et al., 2012; McConnell et( ). פלדמן ואחרים et al., 2017 ) מצאו, כי באוסטרליה, קנדה, al., 2011; Mayes & Llewellyn, 2009 מהילדים נלקחים מרשות הורים עם 60% ל- 40% ארה"ב, ובריטניה, בין מוגבלות שכלית בנימוקים של סיכון לילדים בשל הזנחה או אי מסוגלות הורית, אי יכולת של ההורים ללמוד כישורי הורות, והיעדר תשתית מערכתית לתמיכה בהורים אלה. נתונים אלה מחזקים את התפיסה הביו-רפואית של המוגבלות, הרואה במבוגרים עם מוגבלות שכלית כבלתי-כשירים להיות הורים ומתמקדת בהשלכות השליליות של הורים עם מוגבלות שכלית על ילדיהם. בספרות ניתנים שני הסברים עיקריים לשיעור הגבוה של הוצאת הילדים על-ידי רשויות IQ מרשות הוריהם. האחד מתייחס להישענות יתרה על מבחני הרווחה ובתי המשפט, במקום בבחינת התפקוד ההורי הלכה למעשה. מושפעת מהטיות תרבותיות ותפיסות חברתיות IQ הישענות יתרה על מבחני Feldman & Aunos, 2010; McConnell1, et al., 2017;( סטיגמטיות ). בהקשר Sigurjónsdóttir & Rice, 2017, 2018; Callow et al., 2017 – ארגון בינלאומי למחקר בתחום של מוגבלויות IASSID זה, חוקרים מהתפתחותיות ושכליות – טוענים, שלא נמצא מתאם בין רמת האינטליגנציה למסוגלות או תפקוד הורי, ולפיכך יש להתייחס לכל הורה עם מוגבלות שכלית .)IASSID, 2008( בלבד IQ כאינדיבידואל ולא להסתמך על מבחני ההסבר השני קשור למיעוט ידע מקצועי בתחום והיעדר תוכניות או שירותים המותאמים לציבור הורים זה. השירותים הקיימים הינם חלקיים, לא מותאמים, בלתי גמישים, וחסרי בסיס של ידע מקצועי מספק
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5