750 דורית ברק, דורית ושלר וכרמית-נעה שפיגלמן מחקרים נוספים, המושפעים יותר מהמודל הביו רפואי של מוגבלות ), התמקדו בגורמים הקשורים ללקות הקוגניטיבית של Olkin, 1991( ההורה, ובפרט במה שמוגדר כרגישות הורית. רגישות הורית מתייחסת ליכולת ההורה לפרש ולהגיב באופן מתאים לביטויים התנהגותיים של הילד ולענות לצרכיו ההתפתחותיים, ונחשבת כגורם החשוב ביותר ). להורים עם Attachment) (Bowlby, 1988( בתיאוריה של התקשרות רגישות גבוהה יש יכולת טובה להבין את נקודת המבט של הילד, לזהות את סימניו ולהעניק לו אינטראקציות של חום וקבלה ומענה על צרכיו ). לכן, רגישות הורית נחשבת כמנבא מצוין של Manning et al., 2014( יכולת ההתקשרות של הילד. במחקר בשבדיה, שערכו לינדברג ואחרים אימהות עם 48 ), נבדקה רגישות הורית בקרב Lindberg et al., 2017( וללא מוגבלות שכלית. ממצאי המחקר הצביעו על רגישות נמוכה באופן משמעותי בקרב אימהות עם מוגבלות שכלית, בהשוואה לאימהות ללא מוגבלות שכלית. רגישות נמוכה זו הייתה קשורה לטיפול לקוי ולסיכויים לפגיעה בהתקשרות של הילד. כאמור, עד כה מרבית המחקרים התרכזו באימהות, בהתאם לתפיסות הרואות בתפקיד האם כמשמעותי ביותר להתפתחות הילד, כך שתפקידם של האבות ותרומתם להתפתחות הילדים כמעט ולא נבחנו במחקר של ) נבחנה Weshler, 2019( הורים עם מוגבלות שכלית. במחקרה של ושלר ) בקרב ילדים להורים עם מוגבלות parental bonding( ההתקשרות להורים שכלית (אימהות ואבות) ונמצא, כי טיפול מיטיב של אבות אכן משמעותי למיתון רמת הדחק בקרב ילדיהם. ילדיהם של הורים עם מוגבלות שכלית נושא רווחתם והתפתחותם של ילדים להורים עם מוגבלות שכלית נחקר מזה מספר עשורים. המחקרים מראים, כי אנשים עם מוגבלות שכלית ילדו מספר ילדים בהתאם לממוצע הילודה של כלל האוכלוסייה וכי מנת המשכל של ילדיהם הייתה גבוהה באופן משמעותי משל ההורים ). יחד עם זאת, ילדים Brandon 1957; IASSID, 2008; Mickelson 1947( להורים עם מוגבלות שכלית נחשבים כקבוצת סיכון בשל הסיכוי לעיכובים בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית. יש לציין, כי ממצאי המחקרים בנוגע להתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית אצל ילדים במשפחות של הורים עם מוגבלות שכלית אינם חד משמעיים. מחקרים אחדים הראו שרווחתם הרגשית והחברתית
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5