732 להורים תפקיד חשוב בסיוע לבניהם ובנותיהם לפתח יכולת לבחירה ולספק להם הזדמנויות רבות יותר מאלו הקיימות כיום (אל-יגון, רימרמן ). במבט ראשון ניתן להתבונן על ההימנעות של ההורים 2020 ומרגלית, מהתערבות במרחב הזוגי, מיני ומשפחתי כהזדמנות עבור הבן/בת לגבש את זהותו הנפרדת ולבחור לבד ובאופן אוטונומי. במבט נוסף, ללא תמיכה וחיזוקים, לא ברור כיצד יוכלו בוגרים עם מש"ה לבצע את המעבר הלא פשוט, מתלות בהורים לחיים נפרדים, שיש בהם אפשרות למערכות יחסים מיניות וזוגיות, ושעולה בהם גם האפשרות להורות. ההזדקקות לאחר, ההתמודדות עם מחירי המגבלה, החיים בחברה בה נוכחים עדיין ביטויים של דעות קדומות וסטריאוטיפים, והאתגרים האובייקטיביים המתלווים להתנסות במרחב הזוגי, המיני והמשפחתי, הם רק חלק מן האתגרים העומדים בפני בוגרים עם מש"ה. ללא דיאלוג, ללא תמיכה וללא שותפות, לא בטוח אם ניתן לספק הזדמנות של ממש לבוגרים עם מש"ה לחיים מלאים ומשמעותיים בבגרותם. בהתאם, ובכדי להתמודד עם המסרים הסותרים, ההימנעות, ולעתים גם הדחייה, עלינו לבחון מחדש מה הוא מערך התמיכות שיסייע באופן מיטבי לאנשים עם מש"ה לבנות את זהותם הנפרדת, תוך כדי חיפוש אחר משמעות אישית. פרולוג – תמיכה הוליסטית לאורך מסע החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המרחב של זוגיות, מיניות והורות מזמן חוויות חיים, בהן הבוגר עם המוגבלות יכול לבטא את ההעדפות האישיות שלו. חרף התלות של אנשים רבים עם מש"ה באחרים, יכולתם לזהות את רצונותיהם וצרכיהם בקשרי זוגיות, מיניות והורות יכולים להוות בעבורם הזדמנות לבחירה המבוססת על משמעות אישית. במקביל, האפשרות של בוגרים עם מש"ה לממש רצונות וצרכים תלויה לא פעם באישור ובתמיכה שהם מקבלים מהדמויות המשמעותיות המלוות את חיי היום יום שלהם (הורים ונותני שירותים). הממצאים, לפיהם הנטייה של בוגרים עם מש"ה החיים בזוגיות, שלא לפנות ולהיעזר בצוותים התומכים בהם, עשויה להעיד על הנפרדות שלהם, אך במקביל, בהתאם לממצאי המחקרים שתוארו, יכולה גם להיות תגובה לעמדות המבלבלות של נותני השירותים בכל הקשור למיניות, זוגיות והורות. עמדות אלה, כאמור, מדגישות אהדה מחד וחשש והסתייגות מאידך. במקביל, ממצאי המחקר מצביעים על כך, שגם ההורים אינם מהווים רן נוימן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5