730 הורים בנוגע לזוגיות, 30 במחקר שנערך לאחרונה, נבחנו עמדותיהם של למיניות ולהורות של בניהם/בנותיהם עם מש"ה ותפיסת התפקיד שלהם ). ממצאי המחקר הצביעו Neuman, 2021 ;Neuman, 2020( בהתאם על דמיון בין האופן שבו תיארו נותני השירותים את עמדותיהם לבין נקודת מבטם של ההורים. – מצאי המחקר הצביעו על פער בין האופן בכל הקשור לתחום הזוגיות שבו התייחסו ההורים לקשרי זוגיות באופן כללי, לבין האופן שבו הם תיארו מערכות יחסים זוגיות של בנם/ביתם עם מש"ה. בעוד שהמרואיינים תיארו מערכות יחסים זוגיות באוכלוסייה הכללית תוך שימוש בתיאורים, כגון: כבוד, תמיכה, הערכה זה לזה, ויתורים הדדיים ומודעות לצורכי השותפים, ביחס לבוגרים עם מש"ה הודגשה בעיקר האינטימיות הפיזית והסטטוס החברתי שהזוגיות עשויה לספק. בתיאורי המרואיינים לא הייתה כל התייחסות לרב ממדיות הרגשית והקיומית של הקשר הזוגי, כפי שעלה מתיאוריהם של :)Neuman & Reiter, 2017( בוגרים עם מש"ה החיים בזוגיות "אנשים מעריכים זאת כמשהו ייחודי שלא אמור להתקיים. וואו- יש לה חבר והיא מצליחה יותר מכל הבנות האחרות. הם מסתכלים עליה בהערצה. גם במשפחה שלי כולם מתלהבים מהרעיון" "הוא מעוניין בעיקר במגע פיסי והוא יודע כי במערכת יחסים אינטימית הוא יוכל לחוות זאת" – הביעו המרואיינים שתי עמדות שונות. בכל הקשור לתחום המיניות מצד אחד, תוארה הכרה בזכותם של בוגרים עם מש"ה לחוות הנאה מינית. מיניות בהקשר זה תוארה כביטוי טבעי ונורמטיבי בבגרות: "טבעי לחלוטין. הגיוני. הם בשר ודם כמונו. הכי טבעי. לא שונים בהרבה מצרכים של כל אדם אחר. זה כמו לנשום ולרוץ". מצד שני תיארו ההורים את חששם מניצול ופגיעה וביקשו להעביר את האחריות לליווי של בניהם ובנותיהם לנותני השירותים מאחר והם "לא רוצים" לעסוק בכך בעצמם: "כן, חוששת מי הבן זוג שאיתו היא תכנס לקשר מיני, איך זה יקרה. אם זה נכון לה. אולי אם היא תתחבר למישהו מנוסה ממנה זה יהיה קל יותר. אני חוששת מזה שהיא תאהב את הבחור ותרצה מאוד ותאלץ אותו לעשות דברים שהיא לא בהכרח רוצה אותם". רן נוימן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5