720 בכל סיפורי החיים שתועדו בלטה תלות חד-צדדית של המספרים במשפחתם ובאנשי הצוות המלווים אותם. בכל הסיפורים ניכר היה, כי המסע להתפתחות אישית התמקד כמעט אך ורק בשאלת העצמאות התפקודית ולא בסוגיות הרלוונטיות לבנייה של זהות אישית ואוטונומית. אחד ההסברים לתלות המתמשכת יכול להיות קשור להמשך קיומן של עמדות חברתיות (מַפלות) המדגישות את ההבחנה שבין הנורמטיבי, הרצוי והמוצלח, לבין החריג, הדחוי והנכשל ). הסבר נוסף יכול להיות הדאגה Benorim, Nicolson & Beail, 2016( של הסובבים את האדם עם המגבלה לשלומו וביטחונו וההחלטות הלא פשוטות שצריך לקבל עבורו לא פעם תחת הכותרת של -"ניהול סיכונים" .)Hawkins, Redley, & Holland, 2011( אחת השאלות המרכזיות העולות מממצאי המחקר היא: האם לצד המשך הדאגה לשלומם וביטחונם של אנשים עם מש"ה ולצד המשך התלות של אלה האחרונים באחרים, ניתן למצוא בתקופת הבגרות גם עדויות להתנסויות והתפתחויות שיש בהן ביטוי למשמעות אישית ואוטונומית? תשובה אפשרית לשאלה זו ניתן למצוא בממצא נוסף שעלה מהמחקר. במקביל לעיסוק בקשר עם ההורים ולעצמאות התפקודית, תיארו המרואיינים מסלול ייחודי המתמקד בהתנסויות בקשרים זוגיים. כאן, בניגוד לתחומים האחרים בחייהם של המרואיינים (אשר, כפי שראינו, נכפו עליהם מבחוץ), ניכר העיסוק בבחירה אישית ולעתים גם ביטוי של יוזמה ואסרטיביות: "הוא התחיל לבכות. אמרתי לו שלא לבכות. מאז היה קליק בינינו. בתשע יצאנו מיאיר והלכנו לחדר שלי. ומה הוא אומר לי? הוא יושב על המיטה שלי, אבל איך שאני[...] את המילה הזאת אני לא אשכח לעולם, הוא אמר לי: מפה אני לא זז". ממצא זה "מתכתב" עם הדיון המתקיים בתקופתנו לגבי זכויותיהם של מבוגרים עם מש"ה לחיי זוגיות, מיניות והורות, כחלק מהמאמצים לאפשר להם ביטוי אישי וסגנון חיים לפי בחירתם .)Lafferty, McConkey & Taggart, 2013; Shogren, et al., 2018( אחד האתגרים המרכזיים, המאפיינים את תקופת הבגרות ככלל, קשור ,)Erikson, 1963( להתנסות במערכות יחסים זוגיות ואינטימיות. אריקסון אשר הוזכר קודם לכן, התייחס גם להיבט זה בהתפתחות בבגרות וציין, כי תקופת הבגרות המוקדמת מתאפיינת בקונפליקט, שנע בין היכולת להיות רן נוימן
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5