717 זוגיות, מיניות והורות של אנשים עם מוגבלות שכלית אני לא אעשה אידיאליזציה של המצב. אני מודע לתהום הזו שנמצאת לרגליי – עיוורונו של הזולת. המרד שלי נגד מצב זה הוא שאני נלחם, בתוך העור השונה, הכאוב, הטראומטי שלי, להגדיל את אורי בעולם. ואני מדבר רק אל הרואים. מבטם הוא שחשוב." )21.4.2020( אייל שחל אייל מתאר בדרכו הנדירה את מערכת היחסים המורכבת בין האדם עם המגבלה לסובבים אותו. אנשים רבים עם מוגבלות זקוקים לעזרת האחר בהתנהלותם בחיי היום יום ובכך תלויים בו/ה. במקביל, כפי שעולה מהדברים שכתב אייל, התלות בנקודת מבטו של האחר יכולה להפוך לחסם, במידה והאדם עם המוגבלות לא נענה לציפיות ממנו. מניסיוני האישי והמקצועי תלות זו באחר עשויה להתבטא בשתי צורות. האחת קשורה לשאלה: האם הסביבה מאפשרת לפרט לבטא את "האור" הפנימי שלו ומכירה בייחודיות שלו ובזכויותיו. השנייה קשורה להזדקקות שיכולה להיווצר אצל הפרט עם המגבלה, לאישור כי הוא ראוי לאהדה, תמיכה ואהבה. אייל כתב את הדברים כשהיה נער צעיר, אך, להערכתי, הם משקפים נאמנה את המאבק וההתמודדות של אנשים רבים עם מוגבלויות לאורך מסלול חייהם (גם בבגרות). השאלה, שלהערכתי צריכה להישאל בהקשר זה, היא: כיצד ניתן להיחלץ מהתלות, לאפשר לפרט לבטא את "האור" הפנימי והייחודי שלו ולאפשר לו לפתח אוטונומיה ומשמעות אישית, ללא הזדקקות לאישור של האחר? בפרק הנוכחי נתמקד בשאלה זו, כפי שהיא משתקפת במרחבים של זוגיות, מיניות והורות, בחייהם של בוגרים עם מש"ה. תלות ואוטונומיה לאורך מסע החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית אף שמסע החיים מורכב מתהליכים הנעים על רצף אחד ושלם מלידה ועד מוות, "פעמים רבות" מתוארים חיינו כמחולקים לשלבים ותקופות המובחנות זו מזו מהותית. בהתאם לחלוקה זו מגדירה כל חברה מה "נכון" ומצופה להתרחש בכל שלב חיים ומה נחשב כ"נורמטיבי". אחת החלוקות המרכזיות מפרידה בין תקופת הילדות לתקופת הבגרות, כאשר השאלה המרכזית היא: מתי הופך הילד לבוגר ומה הן זכויותיו וחובותיו בהתאם? בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) התמונה בהקשר זה מורכבת ולא תמיד ברור האם ומתי מתרחש תהליך המעבר
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5