692 מינה רז הקבוצות חששו מכישלון, אצל הצעירים ללא מוגבלות הפחד מכישלון נגע לאירועים ספציפיים (כגון: בחינות ומבחן נהיגה) ואילו בקרב צעירים עם מוגבלות החשש מכישלון היה גלובלי, שחייהם יהיו כישלון וחסרי משמעות, ועוצמת החרדה והחשש שלהם הייתה גבוהה בהרבה מזו של צעירים ללא ) הראה, כי מתבגרים עם מש"ה Arslan, 2013( מוגבלות. מחקר בישראל בחברה הערבית מדווחים כי הם חושבים "כל הזמן" על עתידם בתחום העבודה, החברה והזוגיות, אך העיסוק המתמיד בנושאים אלה, לדברי החוקרת, מעיד על חוסר ידע ואי וודאות לגבי הצפוי להם בעתיד. . צעירים עם מוגבלות חווים לאורך החיים אוריינטציית עתיד והגנת יתר הגנת יתר במסגרת המשפחתית והבית ספרית ובשל כך חווים גם צמצום בחשיפה לסוגים שונים של מודלים לחיקוי בעולם העבודה, ובהזדמנויות להתנסות בחקירה אפקטיבית של אפשרויות לקריירה. תנאים אלה עלולים להוביל אותם למסקנות לא מציאותיות לגבי הדרישות העתידיות בחברה ובעולם העבודה, ולהקשות על הסתגלותם לתפקידי הבוגר ). כך, למשל, כשנשאלו מתבגרים Nota et al., 2010; Gragoudas, 2014( עם מש"ה מהחברה הערבית, לגבי מקצועות שירצו לעסוק בהם בעתיד, מהמקצועות שציינו היו מבוססים על היכרות עם דמויות משמעותיות 69% בחייהם, אך ללא התאמה או קשר ליכולות המציאותיות שלהם. ממצאים אלה, מסבירה החוקרת, משקפים הכנה לא מספקת של המערכת החינוכית לתהליך המעבר, וצמצום בחשיפה למודלים לחיקוי ולמסלולי עתיד רלוונטיים ). ממצאים נוספים, המחזקים את החשש לכך שתפיסת Arslan, 2013( העתיד של צעירים עם מוגבלות אינה מביאה בחשבון דרכי התמודדות עם קשיים בעתיד, באה לידי ביטוי במחקר אחר, בו על אף שצעירים עם מש"ה צפו חסמים בעתיד, כגון: חוסר יכולת להגיע לעצמאות כלכלית בשל שכר נמוך וקושי להשתלב בלימודי הכשרה מקצועית, הם האמינו שלא יזדקקו .)Wagner et al., 2007( לסיוע כדי לנהל חיים עצמאיים הקשר בין נחישות עצמית לבין אוריינטציית עתיד נחישות עצמית ואוריינטציית עתיד שזורות זו בזו, כך שהתפתחותה של יכולת הבחירה בהתאם לרצונות והעדפות אישיים (נחישות עצמית) מבססת את הקרקע, עליה מטרות לעתיד מתבהרות, מתגבשות ומוגדרות מחדש (אוריינטציית עתיד), ואילו החתירה להשגת המטרות, תוך כדי גיוס משאבים אישיים והפעלת מנגנוני ויסות ובקרה (המקבילים
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5