690 מינה רז המתאים לתחומי עתיד שונים, כך שהרכיב המוטיבציוני קשור ישירות לרכיב הקוגניטיבי וההתנהגותי, ואילו הרכיב הקוגניטיבי קשור לרכיב ההתנהגותי .)1 (ראה נספח, תרשים הערך )1 , מיוצג על ידי שלושה משתנים אמפיריים: (הרכיב המוטיבציוני , כלומר ההערכה הצפייה )2 שיש לתחום עתיד מסוים עבור האדם; ( הסובייקטיבית של האדם לגבי הסיכוי להגשמת השאיפות במציאות חייו; שיש לאדם בהקשר להגשמת שאיפותיו. כלומר, עד תחושת השליטה )3 ו-( כמה הגשמת השאיפות נתפסת כתלויה בו, או בגורמים חיצוניים. שיש לאדם לגבי עתידו ולחששות תקוות, מתייחס להרכיב הקוגניטיבי הופעתן. ההנחה היא, שתדירות החשיבה על תדירותבתחום מסוים ול העתיד בתחום מסוים מצביעה על מידת החשיבות של תחום זה עבור האדם בזמן נתון. , מתייחס לשתי התנהגויות, הנחשבות למרכזיות הרכיב ההתנהגותי ומחויבות של אפשרויות שונות לעתיד חקירהבהבניית עתידו של אדם: לאפשרות אחת. היחסים בין רכיבי המודל נבדקו באמצעות שאלונים שהותאמו לתחומי העתיד של השכלה גבוהה, עבודה וקריירה ונישואין ומשפחה, ותוקפו ), ביניהן Seginer, 2009( אמפירית בקבוצות שונות של מתבגרים בישראל תלמידי חינוך מיוחד, עם לקויות למידה מורכבות, שהשתתפו בתכנית 180 .)2019 "יוצרים עתיד" (רז, . למעט שני מחקרים אוריינטציית עתיד בקרב צעירים עם מוגבלות שנערכו בישראל, האחד בצעירים עם מש"ה בחברה הערבית ) ומחקר נוסף בצעירים עם לקויות למידה מורכבות (רז, Arslan, 2013( ), הספרות המחקרית אינה עוסקת ישירות באוריינטציית עתיד 2019 של צעירים עם מוגבלות. במקרים רבים, העתיד של צעירים עם מש"ה מוצג דרך עיניהם של מטפלים עיקריים ו/או בהקשר של הזדקנות או .)Bibby, 2013; McMahon et., al, 2020 , מות המטפל העיקרי (למשל תמונת מצב זו קשורה, כנראה, לציפיות נמוכות והנחות שליליות ומוטעות בנוגע ליכולתם של צעירים עם מש"ה לעסוק בתכנים הקשורים לעתידם ). על כן, בחלק זה יוצגו גם ממצאי מחקרים Di Maggio et al., 2020 ( בצעירים עם מוגבלות בנוגע למשתנים בעלי דמיון בהיבטים מסוימים להמשגה של אוריינטציית עתיד (למשל: ציפיות, תקוות ומטרות לעתיד).
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5