670 ליטל ברלב ואחריו. ממצאים ראשוניים של מחקר זה מצביעים על מגמה זהה גם בישראל. כלומר, ככל שחולף הזמן ועם ההתנסות בפועל במגורים בקהילה, בני המשפחה מגלים שביעות רצון גבוהה מן הדיור בקהילה ומברכים על המעבר. . סיכום 4 על אף הצעדים שנעשו בישראל בעשורים האחרונים, שמטרתם קידום דיור בקהילה וצמצום דיור מוסדי של אנשים עם מש"ה, עדיין חלופת הדיור 2011 השכיחה ביותר עבורם היא מוסד. ועדת המומחים שהתכנסה בשנת המליצה, בין השאר, על צמצום ניכר של מספר מעונות הפנימייה, עד לסגירתם הסופית במהלך עשר שנים, ומעבר של הדיירים לדירות מוגנות דיירים. אולם, בפועל, מאז ועד היום לא קיימת בישראל מדיניות 6-4 שבהן של סגירת מוסדות, אלא הרחבת הסדרי הדיור בקהילה, בד בבד עם המשך מעונות פנימייה. 60 הפעלתם של יותר ממלבד העובדה שמרבית האנשים עם מש"ה בישראל המתגוררים בדיור חוץ-ביתי מתגוררים במסגרות מוסדיות, הנתונים שפרסם משרד הרווחה עד כה אינם מאפשרים לקבל תמונת מצב מדויקת על הסדרי הדיור השונים, ואין אפשרות לדעת כמה דיירים אכן מתגוררים בדירות מוגנות. נוכח אימוץ מדיניות, המצהירה כי דיור בקהילה הוא חלופת הדיור המועדפת, ובעקבות המאמצים להעביר דיירים לדירות בקהילה, יש צורך באיסוף ובפרסום נתונים העוקבים אחר יישום מדיניות זו בפועל, אשר יאפשרו לנתח את מגמות הדיור של אוכלוסייה זו ניתוח מדויק, עדכני ושקוף. יישום מדיניות של אל-מיסוד כרוך באתגרים כלכליים, חברתיים ואישיים , שהסתיים 900 רבים, אך לא מעט מדינות צלחו אתגרים אלה. גם מפרויקט ה- , אפשר ללמוד ולהסיק מסקנות, הן מן התהליך עצמו והן מן 2019 בשנת המחקר שליווה אותו, במטרה לתכנן ולקבוע מדיניות, שתאפשר ליישם את גישת האל-מיסוד בהיקף נרחב יותר בישראל. יש להבנות מערך, שיאפשר לאדם עם מש"ה ללמוד את המיומנויות הנדרשות לדיור עצמאי, ובד בבד לפעול לקידום היכולת של הקהילה להכיר בו ולכבד את צרכיו המיוחדים. מדיניות ברורה, אשר תספק מענה למכלול האתגרים, תאפשר לרתום את בני המשפחה לתהליך ולהפחית את התנגדותם למעבר מן המעון אל דירה בקהילה. על מדינת ישראל להקצות משאבים ולקדם במלוא המרץ את יישום מדיניות האל-המיסוד, שעליה הצהירה לפני עשור, ובכך לאפשר לאנשים עם מש"ה את זכותם לגור בקהילה.
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5