668 ליטל ברלב השירותים שהיא צריכה להעמיד לרשותו. מצד אחד, על האדם עם מש"ה ללמוד את המיומנויות הנדרשות לפעולות יום-יום בדיור עצמאי, מיומנויות חברתיות, יכולת קבלת החלטות ויכולת בחירה. מנגד, על הקהילה ללמוד .)2009 להכיר ולכבד אותו ואת צרכיו המיוחדים (עמינדב וניסים, כמו כן, בשל מחסור בתקציב, גם במסגרות דיור קהילתיות בישראל, הדיירים חולקים חדר עם שותף אחד לפחות. מעבר לכך שהזכות לפרטיות נשללת מהם, הדבר גם פוגע ביכולתם לנהל חיים נורמטיביים, למשל לפתח מערכות יחסים אינטימיות או לעסוק בפעילות מינית. . אל-מיסוד ובני משפחה: מחשש לשביעות רצון 3 יישום מדיניות של אל-מיסוד הוא מהלך מאתגר הכרוך בחסמים שונים, כגון: צורך בתמיכות בדירות לאורך כל שעות היום, הנגשת שירותים בקהילה ועלויות גבוהות, הכרוכות בהשכרת דירות ובאיוש צוות מטפלים ייעודי לכל דירה. על מרבית החסמים אפשר להתגבר באמצעות הקצאת משאבים. חסם שאינו כלכלי הוא התנגדות של בני משפחה. מדובר בחסם בעל חשיבות, שכן על מנת ליישם את מדיניות האלמיסוד, נדרשת בראש ובראשונה הסכמה של בני המשפחה למהלך, ותפיסות חיוביות שלהם תורמות להצלחת המעבר לדיור בקהילה .)Griffiths et al., 2015; Tabatabainia, 2003( יותר ויותר הורים, המקבלים לראשונה החלטה על מגורים במסגרת חוץביתית עבור ילדם, מעדיפים כיום דיור בקהילה על פני דיור במוסד. יש לכך כמה סיבות: דירה בקהילה היא מסגרת קטנה המאפשרת קרבה לאנשי הצוות ולדיירים האחרים ומעניקה יחס אישי, המתחשב בצרכיו הייחודיים. מסגרת קטנה יכולה לצמצם את החשש מהזנחה או מהתעללות. כמו כן, בדיור בקהילה ניתן משקל רב יותר לשמירה על קשר הדוק של הדייר עם בני משפחתו, שכן הדירה קרובה לבית המשפחה ופתוחה בכל עת ). לעומת זאת, כאשר מדובר על הוצאת דייר ממוסד שבו הוא 2008 (לרנר, מתגורר והעברתו לדירה בקהילה, בני משפחה רבים מביעים חשש ומגלים התנגדות למהלך זה. על אף היתרונות המוכחים של מסגרות דיור בקהילה על פני מסגרות מוסדיות, לעיתים, תהליך המעבר מעורר חרדה ומאיים. תהליך המעבר של אדם עם מש"ה לדיור בקהילה, לאחר שחי שנים במוסד, הוא תהליך מורכב לדייר עצמו ולבני משפחתו. יש מקרים, שבהם בעת שבני המשפחה החליטו בשעתו להכניס את האדם עם מש"ה למוסד, נאמר להם, כי
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5