664 ליטל ברלב אנשי המקצוע וקובעי המדיניות חלוקים בדעתם; יש הגורסים, כי יש ביכולתם של אנשים עם מש"ה ברמת תפקוד נמוכה לעבור לדיור בקהילה, אם יספקו להם תמיכות מתאימות. מנגד, יש הטוענים, שאנשים עם מש"ה ברמת תפקוד נמוכה או עם מורכבות רפואית אינם מסוגלים לעבור לדיור בקהילה, או שאין ביכולת המדינה לעמוד בעלויות הכספיות הנדרשות לצורך זה. התפיסה של ארגוני זכויות היא, כי שום סיבה אינה מצדיקה את שלילת זכותו הטבעית של אדם עם מוגבלות להיות חלק מן הקהילה (לרנר, .)2008 כינס האגף לטיפול באדם עם מש"ה במשרד הרווחה 2011 בשנת (להלן: האגף), בשיתוף הנהלת המשרד, ועדת מומחים בין-לאומית לדיון בנושא הדיור של אנשים עם מש"ה בישראל בהיבט בין-לאומי משווה ). הוועדה Rimmerman, 2017;2012 ולהציע שינויים במדיניות (ניסים, פרסמה דו"ח בנושא חלופת הדיור בקהילה, והמליצה, בין היתר, שישראל תתכנן ותבצע, במהלך עשר שנים, תוכנית מעבר ממודל "מוסדי" למודל המבוסס על דיור ושירותים בקהילה. עיקרה של התוכנית יהיה הרחבת תשתית השירותים בקהילה וצמצום ניכר של מספר מעונות הפנימייה (בהתחשב באוכלוסייה מבוגרת המתגוררת במעונות אלה מזה שנים רבות ורואה בהם את ביתה העיקרי). חברי הוועדה המליצו לסגור במהלך עשר השנים הבאות את כל מסגרות הדיור, שבהן מתגוררים יותר משישה אנשים עם מש"ה, כשבמהלך תקופה זו יועברו דיירי המעונות העתידים להיסגר לדיור בקהילה על פי בחירתם האישית, ויקבלו תמיכה ומענים הולמים, בד בבד עם ניסיון לשלבם בקהילה ולחזק את השתתפותם החברתית בה .)Blank et al., 2011( בעקבות דו"ח הוועדה גיבש משרד הרווחה מדיניות חדשה המעודדת דיירים עם מש"ה 900 דיור בקהילה, ובמסגרתה הוחלט על העברה של ,)2018 ) (גור, 900 ממעונות פנימייה לדירות בקהילה (להלן: פרויקט ה- מן הדיירים עם מש"ה שהתגוררו במוסדות בישראל 12% ואלה היוו כבאותה עת. עם זאת, האגף זיהה כמה חסמים לביצוע תהליך אל-מיסוד: ) עמדות שליליות מצד הסביבה, שעלולות לגרום לדחייה חברתית של 1( הדיירים, לפגוע ביכולתם לצרוך שירותים בקהילה ולהביא לבדידות כפויה; ) קשיים ייחודיים של הצוות 3 ) קושי לממן את פתיחת הדירות בקהילה; ( 2( ). חרף חסמים אלה, 2012 המטפל בדירות, כגון: בדידות מקצועית (ניסים, הגיש האגף למנכ״ל המשרד נייר עמדה ראשון בנושא 2013 בספטמבר ״העברת דיירים ממעונות לדיור בקהילה״. במסמך זה נקבעו עקרונות
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5