663 דיור של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית מדיניות אל-מיסוד בישראל 2.3 מקום המדינה ועד תחילת שנות האלפיים נפתחו בישראל מוסדות רבים, כדי לתת מענה לביקוש הגדול ולצמצם את "תור הממתינים" לדיור חוץביתי. נבנו מעונות גדולים ובהם מאות דיירים, והם יועדו לאוכלוסייה ברמות שונות של מוגבלות שכלית. החל משנות השישים הואץ תהליך זה ועימו עלה הצורך לבחון את טיב השירותים. בדיקות שנערכו במהלך שנות השבעים, ובהן ועדות של משרד הרווחה (משרד הסעד דאז), תזכירים של אקי"ם ודו"ח של מבקר המדינה, העלו כמה ליקויים, ובהם העדפת מעונות בהקצאת משאבים על פני שירותים בקהילה והקמת מעונות גדולים מידי, שהטיפול הניתן בהם ירוד ברמתו. בשנות השמונים והתשעים פעל משרד .)2006 הרווחה לשיפור רמת הטיפול במעונות (חובב ועמינדב, גישת האל-מיסוד השפיעה גם על ישראל, ובד בבד עם פתיחתם של מוסדות רבים החלה הקמתן של מסגרות דיור בקהילה. היוזמה לפיתוחן הייתה של ארגוני הורים ועמותות ציבוריות שהתארגנו על בסיס מקומי הקימה משפחת שפיגל עבור בנה הוסטל 1968 ). בשנת 1994 (שוורץ, ). בתחילת שנות 2008 ראשון בירושלים, "בית יוליה", בסיוע אקי"ם (לרנר, השבעים נוסדו הוסטלים נוספים, שאופיינו במספר גדול יחסית של דיירים פתחה עמותת שק"ל דירה ראשונה 1980 ). בשנת 1994 ) (שוורץ, 34-22( ). במהלך שנות 2008 לאנשים עם מש"ה בשכונת מגורים בירושלים (לרנר, ,1994 השמונים, בצד ההוסטלים, הוסיפו להיפתח דירות נוספות (שוורץ, .)2003 ,1995 מאז שנות התשעים אימצו קובעי מדיניות ואנשי מקצוע את הגישות החדשות של נורמליזציה ושירות מוכוון אדם, ודיור בקהילה לאנשים עם .)2008 ; לרנר, 2006 מש"ה הפך חלופה רווחת יותר ויותר (חובב ועמינדב, מאז ועד היום ננקטו בישראל צעדים לא מבוטלים כדי לקדם את רעיון ;2006 ; חובב ועמינדב, 2004 השילוב בקהילה של אנשים עם מש"ה (זיו, ). עם זאת, התהליך מתקדם בקצב מתון לעומת 2015 עמינדב וניסים, ; עמינדב 2012 הקצב המואץ שבו הוא מתרחש בעולם המערבי (ניסים, ). אחד ההסברים לכך, הוא התקצוב, Blank et al., 2011 ;2009 וניסים, הגבוה יחסית, שלו זוכים המוסדות, לעומת מסגרות הדיור בקהילה ). הסבר נוסף הוא, כי במעונות הפנימייה בישראל 2009 (עמינדב וניסים, מתגוררים בעיקר אנשים ברמת תפקוד נמוכה, מזדקנים או אנשים עם ). בנוגע להסבר האחרון, 2015 הפרעות התנהגות קשות (עמינדב וניסים,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5