662 ליטל ברלב ). ככל הנראה, מסגרת דיור 2009 הפנימייה שמהן הגיעו (עמינדב וניסים, .)2014 כזו היא ייחודית למדינת ישראל (נוימן ואחרים, מסגרות הדיור אינן מהוות, איפוא, מקשה אחת. השוני, לפי ההגדרות שהובאו לעיל, נעוץ בעיקר במספר הדיירים בכל מסגרת. אך אפשר לתארן על פני רצף, לפי שני מדדים נוספים: היקף השירותים הניתנים לדייר ורמת ההשגחה שהמסגרת מספקת, ומידת חופש הבחירה והעצמאות שהמסגרת מאפשרת לדיירים בחיי היום-יום. בקצה האחד של הרצף מקובל לראות מוסד: מסגרת עם מספר רב של דיירים, המספקת השגחה שעות ביממה ומאפשרת מעט אוטונומיה. בקצהו השני של 24 צמודה הרצף נמצאת הדירה, שהיא דירה רגילה לכל דבר והדיירים המתגוררים בה אמורים לקבל מעט תמיכה והדרכה, והיא אמורה לאפשר רמת אוטונומיה גבוהה. בית קבוצתי, הוסטל ושלוחה הן חלופות דיור, הנמצאות באמצע הרצף שבין דיור במוסד ובין מגורים בדירה. במקרים רבים הם ממוקמים בשכונת מגורים בקהילה, ומספר הדיירים בהם נמוך ממספר הדיירים במוסד. מסגרות דיור אלה מאפשרות יותר ביטוי אישי לדייריהן לעומת דיירי מוסדות, והן מאפשרות קשר רב יותר עם הקהילה. אי לכך, משרד הרווחה רואה בחלופות אלו דיור בקהילה. מנגד, יש ארגונים ואנשי מקצוע הטוענים כי הוסטלים ובתים קבוצתיים אינם נחשבים כלל דיור בקהילה, בעיקר בשל מספרם הרב של הדיירים, שאינו מאפשר הענקת יחס אישי וחופש בחירה .)Blank et al., 2011 ;2008 (לרנר, בפועל, לא תמיד יש הלימה בין מספר הדיירים במסגרת הדיור ובין מידת האוטונומיה שהמסגרת מספקת להם, והמידה שבה הטיפול בדייר אכן עומד בעקרונות של טיפול קהילתי. יש הוסטלים, שלוחות ואפילו דירות, המספקים טיפול "מוסדי" ומאפשרים רמות בחירה ואוטונומיה נמוכות, ומנגד יש הוסטלים ושלוחות המאפשרים רמות גבוהות של בחירה ואוטונומיה ומספקים שירותים המבוססים על עקרונות הטיפול הקהילתי ) טיפול 1 ). על דיור בקהילה לקיים שלושה עקרונות: ( Ben-Moshe, 2011( מכוון אדם – השירותים מותאמים לצרכים, לרצונות ולשאיפות של כל אדם. הסיוע שניתן לו נועד להשיג את מטרותיו, וסוג התמיכות ורמתן מותאם ) תמיכה במשפחות ובחיי קהילה. השירותים 2 לצרכיו בכל זמן נתון; ( מספקים סיוע לאדם, למשפחתו ולסביבתו, כדי לאפשר לו לחיות בקהילה ) התייחסות למכלול תחומי החיים של האדם ומתן 3 ולהיות חלק ממנה; ( .)Mansell et al., 2007( התמיכות הנדרשות להשגת איכות חיים גבוהה
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5