660 ליטל ברלב . דיור של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בישראל 2 זכויות וחקיקה בישראל 2.1 מהקמת המדינה ועד סוף שנות השבעים, נבעו החקיקה והמדיניות בתחום המוגבלויות בישראל מגישת רווחה המבוססת על צרכים וצדקה, ולא על זכויות. סוף שנות השמונים סימן את ראשית המאבק על עיגון זכויות של ). המאבק המשפטי 2008 אנשים עם מוגבלות בחקיקה (רימון-גרינשפן, נשא פרי בשנות התשעים, ואז החלה להתבסס תשתית חוקתית, המכירה בזכותם של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בקהילה: חוק יסוד כבוד ) וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1992 האדם וחירותו (התשנ"ב- ). זה האחרון הוא מעין חוק יסוד אשר עיגן, לראשונה 1998 (התשנ"חבישראל, את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות כזכויות אדם, ומטרתו להגן על כבודו וחירותו של האדם עם המוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ולתת מענה לצרכיו המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, ולמצות את מלוא יכולותיו. הזכות למגורים בקהילה אינה נכללת במפורש בחוקי המדינה, וטרם הוכרה בישראל. זכות זו נכללה בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם ), אולם בסופו של דבר זכות זו הושמטה מן החוק. החוק 1996 מוגבלות ( התקבל בגרסה חלקית בלבד וכלל רק את שלושת הפרקים הראשונים של ההצעה: תעסוקה, תחבורה ציבורית והקמת נציבות שוויון. מאז עודכן הניח חבר הכנסת 2016 החוק, אולם לא בתחום הדיור בקהילה. בשנת אילן גילאון הצעה לתיקון בחוק, אשר עניינה הוא דיור בקהילה וסיוע אישי. מאז ועד היום לא חלה התקדמות בחקיקת תיקון זה. ניתן לסכם ולומר, שאף על פי שבישראל עדיין אין חקיקה מפורשת, המעגנת את זכותם של אנשים עם מוגבלות לגור בקהילה, הנושא עומד על סדר היום הציבורי. הטיפול באדם עם מש"ה מבוסס על חוק הסעד לטיפול באנשים עם נוסף תיקון לחוק, והוא שינה את מדיניות משרד 2000 . בשנת 1969 מש"ה, הרווחה והבטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה). על פי הסעיף שהוסף א), "בקביעת סוג הסידור החוץ-ביתי, תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו 7( של האדם עם מש"ה בקהילה". תיקון זה נותן עדיפות לדיור בקהילה, אך אינו מקנה לאדם את הזכות לכך. מאז שנוסף התיקון, פועל המשרד לפיתוח .)2012 שירותי דיור בקהילה לאנשים עם מש"ה (ניסים,
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5