654 ליטל ברלב גישות אלה מיושמות במדינות רבות בעולם בהתייחס לאנשים עם מש"ה .)Claes et al., 2010; Šiška & Beadle-Brown, 2020; Van Dam et al., 2008( זכויות של אנשים עם מוגבלות בתחום הדיור 1.2 במהלך השנים חלו ברחבי העולם שינויים בתחומי חיים שונים של אנשים עם מש"ה, בעמדות כלפיהם ובמדיניות. החלה להתבסס ההבנה בדבר הזכויות המגיעות להם, וחוקקו חוקים המסדירים את זכותם לקבל הזדמנויות להיות חלק מן הקהילה, בדומה לאנשים ללא מוגבלות ). שינויים אלה מצאו ביטוי גם Nye-Lengerman & Hewitt, 2019( בהסדרי הדיור המוצעים לאנשים עם מש"ה. הגישה המוסדית, אשר שלטה בעבר, התבססה על פטרונות ופיקוח. לזכויותיו של היחיד, לאוטונומיה ולבחירה חופשית לא היה מקום. המעבר לשיח של זכויות ושוויון ביקש לחשוף את ההפליה וההדרה שאנשים עם מוגבלויות סובלים מהן, ואת השפעתן על יכולתם להשתלב בחברה, להשפיע עליה, לבטא את העדפותיהם ולעצב את מציאות חייהם כרצונם .)2012 (מור, בעשורים האחרונים רווחות גישות חדשות בעולם המוגבלויות. אלה גישות הומניסטיות אשר מתנגדות לתפיסות של דה-פרסונליזציה והתבוננות במגבלה ובקשיים בלבד ומעמידות את האדם עם המוגבלות במרכז. הן רואות בו שותף לתהליך קבלת החלטות ואחראי לחייו ודוגלות בהגברת תחושת ההעצמה שלו כדי שיוכל לקבל החלטות הנוגעות לחייו. עקרון הנורמליזציה העלה על נס את זכותו של האדם עם מוגבלות "להיות כמו כולם", ואילו הגישות החדשות מדגישות את זכותו של הפרט "להיות .)1997 שונה" ולנהל את חייו בסגנון אישי ולפי צרכיו הייחודיים (רייטר, התפיסה כיום היא שיש לתת את התמיכה והסיוע הדרושים לאנשים עם מוגבלות כדי להתגבר על הקשיים הנובעים מן המגבלה ולפתח פיתוח מרבי ). יש לאפשר 2012 את משאביהם, נטיותיהם וכישוריהם האישיים (מור, לאנשים עם מוגבלות אוטונומיה וחופש בדומה, ככל האפשר, לכל אדם אחר בחברה. התפיסה הפטרנליסטית שהייתה דומיננטית בעבר אינה לגיטימית עוד. ביצוע פעולות עבור האדם שהן "לטובתו", לפי תפיסת המטפל בו, הפכו מקובלות פחות, והתבססה ציפייה לביצוע פעולות המבטאות את .)2016 רצונו של האדם ואת העדפותיו (טולוב, האמנה הבין-לאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נחתמה . האמנה מדגישה 2012 , ואושררה בישראל בשנת 2006 באו"ם בשנת
RkJQdWJsaXNoZXIy NTQ4MDQ5